ילדים צעירים הנמצאים בשלב של טרום גיל ההתבגרות לרוב זקוקים לעבור טיפול אורתודנטי עם תהליך תחלופת השיניים משיני חלב לשיניים קבועות, או לאחר שבקעו מרבית השיניים הקבועות בפיהם. זהו השלב הטוב ביותר לבדוק האם ילדכם זקוק לטיפול אורתודנטי. הגיל הצעיר ביותר בו ניתן להתחיל בטיפול של יישור שיניים הוא גיל 7 או 8 ואז מדובר בטיפול התחלתי לאור מקרה חריג כגון בעיה בלסת העליונה או התחתונה (לסת עליונה בולטת או לסת תחתונה קטנה מדי), בעיות סגר קדמי, אחורי, מוצלב, בעיות במפרק ה-TMJ שזהו המפרק המחבר בין הסתם התחתונה לגולגולת וכן הלאה. לרוב גיל 7-8 הוא צעיר מאוד ועל כן מתחילים טיפול ליישור שיניים או תיקון סגר אך ורק במקרים חריגים בהם יש פגם תפקודי או אסתטי ניכר.
במידה ומדובר במקרה סטנדרטי של יישור שיניים כדאי להתחיל בטיפול בגיל 11-13 עם בקיעת רוב השיניים הקבועות, וכן עם המוכנות של הילד או הילדה לשמור על צחצוח נאות ולהקפיד על ביקורים אצל רופא השיניים והשיננית כפי שצריך במהלך טיפול שכזה, שכן ההקפדה על היגיינת הפה היא קריטית להצלחת הטיפול ולמניעת נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מהיגיינה לקויה במהלכו.
יישור שיניים כדי לשמור על היגיינת הפה ובריאות השן
שאריות מזון אשר נתקעות בין השיניים יכולות ליצור בעיות חמורות כגון התפתחות עששת, והחמרה בעקבות עששת שמובילה לטיפול שורש או לעקירה. שיניים צפופות הן מקום נוח מאוד בתור מאגר של שאריות מזון.
כאשר האוכל נתקע בין השיניים, מתפתח גם רובד של פלאק – תרכובת חיידקים אשר ניזונה מאותן שאריות, ועשויה להתפתח דלקת חניכיים שכן מצב זה משפיע גם על החניכיים ויכול לגרום לזיהומים ברקמה הרכה.
צחצוח השיניים (כאשר הוא מתבצע כמו שצריך) אמור לנקות את הרובד שמצטבר. אבל כאשר יש צפיפות גבוהה , צחצוח טוב הוא כמעט ולא אפשרי. מנח לא מסודר של השיניים גם מקשה על השימוש בחוט דנטלי להסרת הרובד החיידקי בין השיניים.
נוסף על כך בעקבות צחצוח לקוי ואי הסרת הרוב, נוצרת גם הצטברות של אבנית וזו תופעה שכיחה מאוד. גם האבנית גורמת למחלות חניכיים, ולמעשה יישור שיניים יכול למזער את הצטברות האבנית ולתרום לשמירה על היגיינת הפה ובריאות הפה.
בעיות בסגר הפה עלולות לגרום לכאבים
הפה שלנו בנוי כך שקשת השיניים העליונה צריכה לפגוש באופן מתואם את קשת השיניים התחתונה. השיניים הקדמיות העליונות נסגרות קדימה לשיניים הקדמיות התחתונות והשיניים הטוחנות מתלבשות זו על זו כמו שני חלקי פאזל המתחברים זה לזה.
מצב בו מנח השיניים העליונות אינו תקין ביחס לשיניים התחתונות מכונה סגר לא תקין. כאשר הסגר אינו תקין זה עלול להוביל לבעיות בלעיסה, לבעיות בדיבור, לדימוי עצמי נמוך ואף לכאבים בשרירי הפנים ובעצמות הפנים, ועל כן מחייב טיפול.