תנועה חברתית היא התארגנות של קבוצת אנשים סביב סוגיה המעסיקה אותם ויצירת אופני פעילות המקדמים את רעיונותיהם, המכוונים לשינוי חברתי. דרכי השפעתן של תנועות חברתיות קשור הן לשינוי ו/או חיזוק דעת הקהל והן לחקיקה ולהשפעה פוליטית.
תנועות חברתיות בעבר ובהווה נאבקו לקידום מגזרים מעמדיים, מגדריים או מקצועיים, וכן, הגנה על בעלי חיים, התנגדות למלחמה, מפגעים סביבתיים, פירוק מנשק גרעיני והפסקת המלחמות, פעילות קהילתית, חופש מידע וכד'.
תנועות חברתיות בהווה: תנועות נוער, תנועות לזכויות האזרח, תנועות נשים, תנועות לקידום צדק חברתי, תנועות מחאה, תנועות לזכויות בע"ח, תנועות אקולוגיות, תנועות בוגרים חלוציות ועוד.
תנועות חברתיות בישראל שקמו סביב סוגיות חברתיות וחינוכיות
-
קיבוצי מחנכים עירוניים
מודל התיישבותי שהתחדש בשנות התשעים ע"י בוגרי תנועת הנוער החלוציות. כמענה על רצון בוגרי התנועות להמשיך לחיות אורח חיים שיתופי וחינוכי הם מקימים התיישבות בערים (בנוסף על קיבוצי התק"צ הקיימים), כשהתשתית הכלכלית שלהם היא שדה החינוך. כל קיבוץ מחנכים אחראי על הפעילות החינוכית באזורו. הפעילות המפגישה אלפי אנשים בגילים שונים במסגרותיו השונות. במסגרת קיבוצי המחנכים קמים מיזמים חינוכיים, תרבותיים וקהילתיים משותפים.
תנועה חינוכית ושיתופית שהוקמה בשנת 2006. ופועלת לחיזוק הדמוקרטיה, הציונות, הצדק החברתי והשלום. את מפעליה החינוכיים והתרבותיים מפעילים למעלה מ-2,000 בוגרים החיים בקיבוצי מחנכים ובמסגרתה משתתפים בתכניות שונות מעל 200,000 איש מגיל הגן ועד הזקנה. בין מפעליה של תנועת דרור ישראל:
- תנועת הנוער העובד והלומד – בה 95,000 חניכים, הפועלים בכ-650 קנים וסניפים ברחבי הארץ, ב-200 רשויות ומועצות אזוריות ומקומיות.
- רשת חינוכית "דרור בתי חינוך" – בה פותחה "הפדגוגיה החברתית", ומתחנכים במסגרותיה כ-30,000 חניכים בגילים שונים במגוון מסגרות חינוך
- החלוץ – ארגון ספורט עממי שהוקם במטרה לעודד תרבות ספורט הוגנת ושוויונית במגרשים בארץ, בקבוצות של החלוץ משתתפים מדי שנה למעלה מ-10,000 חניכים.
- מרכז הדרכה "המעורר" – מרכז הדרכה המפעיל מסעות לפולין ומסעות בארץ, סיורים, סדנאות וסמינרים לבתי ספר ולצוותי מורים, סדנאות כשירות לכוחות הביטחון ועוד. מדי שנה משתתפים למעלה מ-20,000 חניכים בגילים שונים.
-
קבוצות הבחירה של המחנות העולים
תנועת מחנכים שיתופית הפועלת לחידוש הציונות החלוצית בישראל. בתנועה כ-500 חברים החיים בקבוצות שיתופיות ברחבי הארץ. העשייה החינוכית היא מפעל חייהם של חבריה, והם פועלים בכ-25 רשויות ברחבי הארץ ופוגשים כ-50,000 איש בכל שנה.
בין מפעליה החינוכיים של קבוצות הבחירה"
- מרכז חינוכי "דרך" – מרכז חינוכי ציוני לשינוי חברתי, היוצר ומוביל סדנאות וסמינרים ערכיים. הוקם מתוך זיהוי הצורך בדיאלוג ויצירת מפגש בין-אישי הנוגע לאופייה של החברה הישראלית ומיועד לבני ובנות נוער, לצוותים חינוכיים וקבוצות מנהיגות בבית הספר, ביישובים, לקיבוצים, תנועות וארגוני נוער בכל הארץ.
- מכון שיטים – ארכיון החגים הקיבוצי. תהליכי לימוד והכשרה לחידוש ועיצוב זהות יהודית-ציונית הומניסטית. בפעילות המכון משתתפים אנשי צבא, אנשי חינוך, רכזי תרבות ועוד.
-
תנועת הבוגרים של השומר הצעיר
רשת של קבוצות המתגוררות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל ופועלות בתחום החינוך והחברה. התנועה פועלת למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ובעלת אופי יהודי ודמוקרטי, ברוח הציונות החלוצית
בין מפעליה החינוכיים של בוגרי השומר הצעיר:
- בתי הנוער נחשונים –מועדוני נוער לנערים ונערות מאוכלוסיות מוחלשות ובסביבות סיכון, לקידום שוויון וחיזוק מנהיגות חברתית חיובית בחברה הישראלית. מנהריה בצפון ועד אשקלון שבדרום. בבתי הנוער מתחנכים מעל 1,500 בני ובנות נוער בתהליכים חינוכיים מקיפים בשיתוף הרשויות.
- "מרכזים לצדק חברתי" – היא התארגנות אזרחית מקומית במספר יישובים בארץ שמטרתה להצמיח מנהיגות חברתית מהשטח ולהוביל שינויים חברתיים בין מגזרים וקבוצות.
לסיכום,
קשה לאמוד את ההשפעה הישירה וקצרת המועד של התארגנויות אזרחיות במטרה לחולל שינוי חברתי אך ההשפעה ניכרת לאורך שנים. כמובן שניתן לראות גם השפעה מיידית כמו שינויי חקיקה או מענה על צרכים מידיים בעקבות מחאה. נוסף על פעילות ציבורית ומחאתית, נכיר שתנועות חינוכיות משקיעות מרץ רב במפגע חינוי, מתוך אמונה כי חינוך משפיע בצורה העמוקה ביותר ולטווח הארוך ביותר. "הדואג לימים – זורע חיטים, הדואג לשנים – נוטע עצים, הדואג לדורות – מחנך אנשים"