בעוד שהפרשנויות של המונח ׳מִדְבּוּר׳ הן מגוונות, הדאגה היא אחת, והיא ממוקדת בהשפעת האדם על ההתדרדרות של יותר מ-40% משטחי הקרקע הפנים-יבשתיים על פני הגלובוס, באזורים עם כמויות גשמים נמוכות או משתנות, הידועות כאדמות צחיחות, צחיחות למחצה או תת-לחות.
פעולות בני האדם הגורמות למדבור
רעיית יתר – כאשר יותר מדי בעלי חיים רועים באותו שטח מרעה, קשה לצמחים באזור לחזור ולצמוח. תופעה זו פוגעת בבִּיּוֹמה (biome – הקהילה האקולוגית באזור). הפגיעה בביומה (נוֹפָה בעברית), גורמת לקרקע לאבד מתפארתה הירוקה הקודמת.
כריתת יערות – אנשים כורתים יערות כאשר הם מאתרים מקום חדש לחיות בו, או כאשר הם זקוקים לעצים כדי לבנות בתים או פרויקטים אחרים. בכך הם תורמים לבעיות הקשורות למדבור. ללא הצמחייה, ובעיקר העצים, לא תוכל שאר הביומה לשגשג.
שיטות חקלאיות – חלק מהחקלאים לא משתמשים בקרקע בצורה יעילה. לכן, הם עשויים להפשיט את האדמה ממשאביה, ואז לעבור לחלקת אדמה אחרת. הפשטת האדמה מחומריה המזינים הופכת את המדבור למציאות המאיימת יותר על שטחי החקלאות.
שימוש מופרז בדשנים ובחומרי הדברה – רצונם של חקלאים למקסם את תפוקת היבול בטווח הקצר, הוביל לשימוש בכמויות מוגזמות של דשנים וחומרי הדברה, שמצדם גרמו לנזקים משמעותיים לקרקע. עם הזמן ובטווח הארוך עלולה הקרקע להפוך משטח חקלאי מעובד לאדמה צחיחה. אדמה, שחוותה שנים של חקלאות מופרזת, נפגעה לאורך זמן כה רב, עד שכבר לא תתאים לצרכים חקלאיים.
שאיבת יתר של מי תהום – המים השפירים המצויים מתחת לאדמה, וגם אחד ממקורות המים הגדולים בעולם. שאיבת יתר של מי התהום משמעותה שאנו שואבים כמויות מים גדולות יותר מהכמויות שמוסיפים הגשמים. זה גורם לירידת מפלס המים השפירים במי התהום, המתערבבים עם המים המליחים שמתחת, והופכים את המים לבלתי ראויים לשימוש. שאיבה מוגזמת של מי תהום מאקוויפרים תת קרקעיים גורמת למדבור.
עיור וסוגים אחרים של פיתוח הקרקע – התפתחות גורמת לאנשים לעבור למקום מגורים חדש ואגב כך, לחסל במקום את החי והצומח. ההתפתחות גם משתמשת בכימיקלים ובחומרים אחרים שעלולים להזיק לקרקע. ככול שהאזור נעשה יותר עירוני, כך יש פחות שטחים שבהם יכולים הצמחים לגדול. לכן, העיור עלול להוביל בסופו של דבר למדבור.
שינויי אקלים – שינויי אקלים ממלאים תפקיד משמעותי בתהליך המדבור. ככול שהטמפרטורות עולות, ותקופות הבוצרות הופכות ליותר ויותר תכופות, כך גם המדבור מתחיל לבלוט יותר. אם לא נצליח להאט את שינויי האקלים, שטחי אדמה עצומים עלולים להפוך למדבר. וככול שהזמן יעבור, חלק מאותם אזורים עשויים גם להפוך לבלתי ראויים למגורים.
הפשטת האדמה ממשאביה – כאשר שטחי קרקע נרחבים מכילים משאבים טבעיים כמו גז טבעי, נפט או מינרלים, אנשים כורים ומוצאים אותם מהאדמה. זה גורם להפשטת האדמה מחומרי ההזנה שלה, לחיסול החי והצומח, ובסופו של דבר לתהליך שבו האדמה הופכת לבִּיּוֹמה מדברית.
אסונות טבע – כמו בצורת ושיטפונות עלולים לגרום נזק לקרקע. במקרים אלה, אנשים כמעט שלא יכולים לעשות דבר חוץ מאשר לנסות לשקם את הקרקע שנפגעה מאסון הטבע.
זיהום קרקע – אחד הגורמים המשמעותיים להיווצרות המדבור. רוב הצמחים רגישים מדי וזקוקים לתנאי החיים הטבעיים שלהם. זיהום קרקע על ידי האדם עלול, בטווח הארוך, לגרום למדבור.
אכלוס יתר וצריכה מופרזת – הגדילה המתמדת של אוכלוסיית העולם מגדילה בקצב מדאיג גם את הביקוש למזון ולמוצרים צריכה שונים. רמת הצריכה הכללית של האדם נמצאת גם היא במגמת עליה. כדי למלא את הדרישות ולקצור תפוקות יבול גבוהות יותר, יש לייעל את תהליכי החקלאות. אלא שאופטימיזציה מוגזמת של החקלאות פוגעת בקרקע באזור, שבטווח הארוך יעבור תהליך של מדבור.
כרייה – כריית כמויות גדולות של משאבים הדרושים לתעשיות השונות, גורמת לכריתת יערות ולזיהום הקרקע. הקרקע הופכת צחיחה והמדבור מתחיל להתפשט.
המאמר נכתב באדיבות האתר https://sustainabilitystudies.net
