הן בתחושת פחד והן בתחושת חרדה, מערכת העצבים הסימפטטית נכנסת למצב עוררות המתבטא במגוון היבטים פיזיים ומנטליים שמטרתם להתמודד עם האיום.
אולם בעוד שהפחד נובע מסיבה מאוד ברורה, למשל חשש מפני בחינה גדולה ומורכבת או ויכוח עם אדם, הרי שהחרדה מתוארת יותר כמעין פחד עתידי שאיננו נובע מסיבה נראית לעין.
לאור זאת שהחרדה איננה תלויה במקור מזוהה, הרי שהיא גם עלולה להתעורר כביכול ״יש מאין״. מבין התלונות העולות מפיהם של מטופלים רבים, ניכר החשש מפני הופעתה הפתאומית של החרדה במקרים שונים דוגמת במקום העבודה, בזמן הליכה ברחוב או בילוי עם חברים.
מה גורם לחרדות?
הגורמים לחרדה משתנים מאדם לאדם, ויכולים לנבוע מתורשה גנטית, מנסיבות סביבתיות וכן מתוך היבטים רפואיים שונים. לרוב יש יותר מסיבה אחת.
ניתן להדגים את הגורמים הסביבתיים באובדן של אדם היקר ללבנו או בנוכחות רעילה של אדם מסוים (כגון אלימות במשפחה).
כמו-כן, גורמי מתח עקביים המלווים אותנו לאורך פרקי זמן ארוכים, עלולים להוביל להתפרוצה של חרדה, דוגמת עומס בלתי פוסק בלימודים, לחץ מתמשך כתוצאה מעומס משימות בעבודה או מתח נפשי כתוצאה ממצב פיננסי שלילי.
אולם אין בהכרח שהחרדה תתפרץ אצל אדם מסוים כתוצאה מגורמים חיצוניים, וישנם מחקרים המצביעים על כך שהתקפי חרדה נובעים גם מתוך נטייה גנטית ו/או קשורים לגורמים פנימיים.
איך החרדה מרגישה?
חשוב לציין שאין בכוחו של המאמר להוות ייעוץ מספק, ואם אתם חשים במצוקה נפשית, הרי שמוטב יהיה לפנות לאיש מקצוע בנושא, ולברר את הנושא לעומקו.
בתיאור כללי, אנשים הסובלים מחרדות חוזרות ונשנות, מתארים זאת לרוב כסדרה של מחשבות פולשניות ותחושות שאינן מרפות.
לרוב הדבר יתבטא בתחושת מתח ודאגה תמידית שאיננה נחלשת ושמתייחסת למגוון רחב של נושאים שונים.
החרדה יכולה לקבל ביטוי פיזי בהיבטים דוגמת לחץ דם גבוה, דופק מואץ, תחושה של גלי חום, כאבי שרירים באזור הצוואר והגב, בעיות עיכול ולעתים אף לחץ או כאבים בחזה.
החרדה יכולה גם לעטות על עצמה ביטוי נפשי כגון שינויים תכופים במצב הרוח, תחושת אי-יכולת להתרכז.
האם חרדה והתקף חרדה זה אותו הדבר?
חשוב לציין שאדם הסובל מחרדה, יחוש בה באופן תכוף ורציף.
לעומת תחושת חרדה קבועה, ישנם התקפי חרדה ובהם התסמינים השונים מתעצמים והופכים לקשים ואינטנסיביים יותר.
התקפי חרדה לרוב ינועו בין מספר דקות בודדות ועד לעשר דקות (ייתכן גם יותר), ובמהלכם יחוש האדם בין היתר בפחד איום ופתאומי, דופק מואץ, תחושת קוצר נשימה, אובדן שליטה ולחץ בחזה.
נדגיש שהתסמינים יכולים להשתנות בין אדם לאדם ובין התקף להתקף.
כיצד ניתן לטפל בחרדה?
במרבית המקרים, טיפול בחרדה מוטב יהיה שייעשה יחד עם איש מקצוע ובמסגרתו של טיפול פסיכולוגי. למי שאיננו בטוח אם לגשת לאיש מקצוע, הרי שניתן לבצע פנייה ראשונית להתייעצות עם רופא המשפחה.
הטיפול הפסיכולוגי משתנה מאדם לאדם ובהתאם לנסיבות שבגינן החרדה התפרצה. כך למשל, חרדה שמלווה טראומה נפשית, תטופל באופן שונה מחרדה הנובעת מנטייה גנטית.
לצד הטיפול הנפשי, הרי שישנן פעולות שונות אותן ניתן ליישם באופן עצמאי. פעילות גופנית ידועה כטכניקת הרפיה נהדרת התורמת לשחרורם של חומרים כימיים במוח המסייעים להפחתת עוצמת החרדה.
בנוסף לכך, תרגולים דוגמת מדיטציה או הרפיה נשימתית, יכולים לעודד את פעילותה של המערכת הפרה-סימפטטית וכך להפחית את עוצמת התסמינים.
