על פי החוק להגנת השכר והתיקון שהוכנס בו, כאשר ישנה תביעת שכר, נטל ההוכחה הוא על המעביד ולא על העובד, כלומר, המעביד חייב לרשום את שעות העובד ולכן במקומות עבודה היום ישנו שעון נוכחות שמעורר אצל העובדים אנטיגוניזם והם חשים שהמעביד לא סומך עליהם. העובדים מחוייבים להעביר את הכרטיס בשעון נוכחות בבוקר שהם מגיעים לעבודה ושוב פעם בערב שהם הולכים הביתה.

יתרונות שעון הנוכחות

שעון הנוכחות מאפשר למעסיק לאתר באופן יעיל ביותר את הנוכחות של עובדיו ובעזרת השעון המעסיק יכול לעקוב אחרי האיחורים או היעדרויות של עובדים ובכך לסנן את העובדים למי שעובד יותר או פחות טוב. אם המעסיק משתמש בשעון נוכחות חכם כמו למשל טביעת אצבע או זיהוי פנים אז הוא גם יכול למנוע את בעיית הזיופים. בנוסף, תחזוקת השעונים הינה קלה ופשוטה, אפילו השעונים המתקדמים יותר קלים לתפעול וחוסכים כסף למעסיק.

ההיבט החוקתי

כאמור, לפי התיקונים בחוק להגנת השכר נטל ההוכחה הוא על המעביד ולכן אם ישנה מחלוקת בין עובד למעביד לגבי שעות העבודה היא נפתרת בבית הדין לעבודה כאשר הוא צריך להכריע בדיון גם אם אין רשומים מפורטים של השעות. כדי לפתור זאת, המעביד צריך לנהל פנקס של המשכורת ובכל חודש לתת לעובד תלוש משכורת עם כל הפרטים על העובד כמו למשל: תאריך תחילת עבודה, ותק, היקף משרה, מספר ימים ושעות עבודה, האם העובד עבד בשבת וכמה וגם שעות נוספות, ימי חופש וכמובן שכר בסיס.

זיופים והונאה

כמובן שגם אם יש שעון נוכחות, לצערנו עדיין ישנם עובדים שמזייפים את שעות העבודה בשיטות שונות: העובדים יכולים לבקש מעמיתים שלהם לעבודה להעביר את הכרטיס בשמם ובכך להיות בחופש מבלי שהבוס יודע או לחילופין להגיע בבוקר בזמן ולהחתים כרטיס אך אחר כך לצאת מחוץ למשרד לשעות רבות ולקבל שכר רגיל. לכן על בית הדין לעבודה לבצע חקירות מעמיקות של עובדים, עדים וכל המעורבים כדי לפסוק פסיקה אמינה שמבוססת על ראיות מגובשות.

קרדיט: freepik