מי רוצה להיות מיליונר? "אני, אני", יגידו קולות רבים במרחב הציבורי. "מי רוצה להיות שף?", "אני, אני", יענו קולות רבים אחרים. האם זו הנורמה החדשה, המגמה החברתית, בעקבות כל תכניות הבידור? האם כפי שבעבר אנשים היו צופים בתוכניות טריוויה כדי לקבל כסף, כיום הם צופים בתוכניות בישול מרגשות? כך או כך, אנשים נחשפים היום ליותר ויותר מידעים וטכניקות בישול ברמות גבוהות, ועל כן – הגביע הכסוף, הסטייק הנכסף – אינו נחלתן של מסעדות פרטיות, אלא של הטבח החובב, שנהנה מהסטייק העשיר והאיכותי שלו.

כדי להכין סטייק, אנחנו רוצים כמה וכמה דברים:

1. בשר איכותי
2. ציוד מטבח (מחבת סטייק/גריל, כיריים)
3. יכולת בישול (שניתן ללמוד)
4. תיבול

ראשית כל, נתחיל עם הבשר. בשר איכותי יכול להיות בשר טרי (בשר שנקנה באותו יום, או יום לפני מהקצב, וורדרד בלי ריחות לוואי, וכיוצא בזה), כמו גם בשר שמגיע מפרות שהיה להן טוב  בחיים. אפשר שהוא יעלה יותר כסף, אפשר שהוא יעלה במחירים נגישים. מה הוא לא בשר איכותי? בשר שהגיע מפרות שסבלו, או סבלו במיוחד, כיוון שמעבר להשפעה האנרגטית והקארמתית, אנחנו עובדים כאן עם הורמונים. אם הפרה חייתה חיים של ניצול ועצב, הרי שהמבנה הביוכימי שלה, הדרך בה הגוף שלה "הרגיש", תוך שהייתה בחיים, פעל ברמה נמוכה. וכל זה נמצא בבשר. על כן, ככל שהפרה הייתה מאושרת יותר, כמו גם מעושרת יותר באיכות חייה – כך סביר שהרגישה יותר טוב בגופה, והכימיקלים שבבשר מהווים מבנה באיכות גבוהה יותר.

ואם כבר מדברים על כימיקלים – אם בבשר יש כימיקלים לשימור, לטעם וכיוצא בזה – סביר להניח שהוא לא איכותי, ולא מועיל לאיכות בריאות גבוהה.

בשר הסטייק יכול להיות מנתח אנטריקוט, או סינטה (שהוא פחות שומני, אך יש בו רכות ואיכות נפלאה לסטייקים), כמו גם פילה (איכותו נחשבת גבוהה במיוחד), כמו גם מהשייטל (באם אינו עבדה במיוחד), וכיוצא בזה.

תבלון הסטייק

לאחר שבחרנו את נתח הבשר, אפשר לקפוץ לבישול שלו, לא כן? ובכן, באופן עקרוני זה נכון. בעיקר אם יש לנו ציוד בישול (מחבת סטייק או גריל, כמו גם כיריים מתאימים), ויכולת בישול מספקת (מבחינת הידע שלנו לעשות זאת). אלא שמה לגבי התיבול?

ובכן, יש שיגידו שסטייק טוב ואיכותי, עשיר ובריא – כנראה לא צריך תוספת תבלינים. שהרי הטעם שלו נפלא בהחלט. אם רוצים, אפשר להוסיף מלח. ניתן להמליח בעדינות משני צידי הסטייק עם כמות מוטעה של מלח, ומאפשרים לסטייק לספוג את המלח זמן מה לפני שממשיכים איתו את תהליך הבישול. זו לפחות דעה מסוימת, יש אחרים שאולי יחשבו אחרת.

טמפרטורת החדר

נמשיך כעת להליך הבישול עצמו. לפני שמתחילים, אפשר ואף חשוב לתת לסטייק לקבל את טמפרטורת החדר, לפני שמתחילים לצלות אותו. הדבר מאפשר לחלק הפנימי של הסטייק להתבשל באופן אחיד יותר, על פני להישאר קר – כאשר מוציאים את הסטייק מהמקרר משהו כמו שעה לפני צלייתו. ואם הנתח גדול אף יותר – אולי אפילו יותר מכך.

שימון הסטייק

כאשר מתכוננים להתחיל לבשל ולצלות, ורוצים לשמן – אפשר שיהיה נכון זה לשמן את הנתח ולא את המחבת, כי בכל מקרה נתח הסטייק לא יידבק אליה באם משומן. המלצה אישית שלנו: יותר בריא להשתמש בשמנים שאינם יוצרים תגובה של דלקתיות בגוף (דוגמה לשמנים כאלו הם קנולה, חמניות ואפילו זית כאשר מתפרק בחימום), כמו שמן קוקוס או שמנים אחרים שאפשר לחקור את מהותם והדרך בה מתפרקים בחימום (אם מתפרקים לאומגה 6, מה שהופך את זה ל-לא בריא עבור הגוף, או לא, או באיזו מידה מתאימה).

מחבת לסטייקים?

הגענו לרגע הבישול הגדול – המחבת. המחבת הנכון לצליית סטייקים, בהחלט יכול להיות מחבת סטייק. מחבת סטייק, הוא מחבת שיש בו מעין פסים כאלו, שמאפשרים פונקציה של אידוי הנוזלים, מה שיעזור לפריכות של החלק החיצוני של הסטייק, כמו גם הופכים את המחבת למעין "מיני מנגל", המאפשרת צריבה ישירה מהפסים עצמם, וכיוצא בזה.

את המחבת מתבקש לחמם מראש. היא לא צריכה להיות עשוית פסים, אך זה בהחלט יכול לתמוך בתהליך הבישול של הסטייק, ניתן להתנסות ולראות. הפסים עצמם, מגביהים את הבשר, מה שיכול לתמוך באידוי הנוזלים כנראה על ידי השימוש ברווחים בין הפסים, שמתחת לבשר, כמו גם לייצר אפקט מנגלי שכזה. אם זהו אפקט רצוי, מחבת סטייק בהחלט יכולה לאפשר.

מחבת סטייק/פסים או לצורך העניין, שחיממנו היטב, תאפשר אפקט של קרמול הסוכרים שבבשר, כך שמתוכו נוצר מראה שחום ומושך, עבור הסטייק.

על כן, ניתן לבשל סטייק דיי טוב דרך בחירה בבשר איכותי, בכלי בישול מתאימים, כדרך יכולות בישול מיודעות ורצון טוב. זה הכל לעכשיו, תודה על קריאתך.