כל שנה מבצעים בישראל למעלה מ-5,000 ביופסיות שמטרתן לאבחן או לשלול מקרים של סרטן הערמונית. בשנות ה-80 החלו לעשות שימוש בשיטה זו המבוססת על טכנולוגיית האולטרסאונד. היום יש שיטה מתקדמת יותר המכונה ביופסיית היתוך. ביופסיה מבוססת MRI הנחשבת לפסגת הטכנולוגיה באיתור סרטן הערמונית. מדובר בגידול הנפוץ ביותר בקרב גברים. למעשה, מדובר באחד מסוגי הסרטן שהכי קשה לאתר אותם. בדיקת ביופסיית היתוך מאפשרת לנו לקבל ממצאים ברמת רזולוציה מאוד גבוהה ולהגדיר בפנינו את רמת החשד לגבי ממצאים ואז ניתן להבין אם הגידול הוא ממאיר או לא.

מתי עושים ביופסיית היתוך?

בדרך כלל מי שעובר ביופסיית היתוך נמצא עם רמה מוגברת של PSA שזה חלבון שמופרש מהערמונית. יש מספר סריקות שניתן לעשות בהן שימוש ואז להבין את רמת החשד לגבי קיומו של הגידול. ב-MRI משתמשים אחר כך בזמן הביופסיה כדי להשיג תוצאות שהן הרבה יותר מדויקות מביופסיה רגילה.

איך זה מתבצע?

מה שבעצם עושים זה מעלים את התמונות ועושים עיבוד שמקל עלינו בזמן ביצוע הביופסיה. מתבצע סימון של גבולות הערמונית. הסימון נעשה מהקצה העליון עד הקצה התחתון. לאחר מכן מסמנים את האזור שחשוב לגידול בצבע אחר. בהמשך משתמשים בסימונים האלה כדי להכווין את הביופסיה. לאחר מכן אנחנו יכולים לקבל מודל שהוא תלת מימדי ואז אנו רואים באופן ברור לגבי הממצאים החשודים לגידול בערמונית. בשונה מביופסיה מבוססת אולטרסאונד שבה הדגימות נלקחות בצורה עיוורת ושיטתית, כאן ניתן לקחת את הדגימות בהתאם לאזור החשוד בזמן אמת.

בעצם ביופסיית היתוך מאפשרת לנו לעבד את תוצאות ה-MRI ולחבר אותן לתמונות האולטרסאונד ולבצע ביופסיה מדויקת. בזמן ביופסיית היתוך דוגמים את החלק האחורי של הערמונית וללא הטכנולוגיה הזו היו הרבה מקרים שמתפספסים ולא ניתן היה לגלות את הגידול.

צילום: דיפוזט