מלחמות כנראה לא ייעלמו מהעולם (לצערנו), אבל הן בהחלט ילבשו צורות מתוחכמות ומתקדמות יותר. תשאלו את אירן, שהצנטריפוגות שלה להעשרת אורניום חטפו מכה אנושה מווירוס תולעת.

כבר מזה שנים רבות שלא צריך טילים, לא צבאות ולא כלי נשק. מספיק לשתק את מערכת הרמזורים בכבישי הארץ או להרוס מבפנים את מחשבי חברת החשמל, כדי לחולל נזק ששום מלחמה קונבנציונלית לא יצרה עד היום.

כל 39 שניות בממוצע מתרחשת מתקפת סייבר במקום כלשהו בעולם, וההערכות הנוכחיות מדברות על נזקים של 600 מיליארד דולר בשנה. בשנים הקרובות הצפי הוא לנזקים בשווי של כמה טריליוני דולרים, או כאחוז אחד מהתוצר הגולמי העולמי. די להעיף מבט ברשימת ההתקפות המתעדכנת באתר מטה הסייבר הלאומי, כדי להבין את גודל הבעיה.

להרוס מדינה שלמה בלי לירות כדור אחד

אחת ממתקפות הסייבר הקשות ביותר בעידן המודרני התרחשה בשנת 2007. אסטוניה, מדינה שעברה מהפך והפכה להיות דיגיטלית כמעט לחלוטין, סבלה מסדרת מתקפות סייבר מסוג מניעת שירות (DDOS) ששיתקו אותה במשך ימים ארוכים.

בנובמבר 2016 השתלטו האקרים על מערכת המחשוב של הרכבת הקלה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, וקיבלו לידיהם שליטה באלפיים מכונות תשלום. הנוסעים גילו – להפתעתם ולשמחתם – שיש להם כרטיס חינם לנסיעה ברכבת, וההאקרים דרשו 100 מטבעות ביטקוין (שהיו שוות אז 70,000 דולר).

גם בתי חולים לא יוצאים מזה בקלות. בפברואר 2016 הותקפו מחשבי בית חולים בבריטניה, וההאקרים דרשו כמעט 3 וחצי מיליון דולר בביטקוין. למה דווקא ביטקוין גם במקרה הזה? פשוט מאוד – כי זהו מטבע וירטואלי חסר עקבות, שאינו נתון למעקב של הרשויות והבנקים בעולם. התשלום המושלם להאקר השכונתי.

מתקפות הכופר שהיו נפוצות בין השנים 2016 ל-2017, הן תוצאה של ניצול פרצה בנשק שפותח על ידי ה-NSA בארצות הברית. בין הנפגעים: אלף מחשבים במשרד הפנים הרוסי; 16 מוסדות רפואיים בבריטניה ואינספור מחשבים אישיים ופרטיים של אזרחים ברחבי העולם.

קו ההגנה תלוי בהכשרה מקצועית

כדי להתמודד בהצלחה עם איומי הסייבר שמתרגשים עלינו כל דקה, המדינה חייבת להכשיר כמה שיותר מומחי סייבר. תוכניות הלימוד המודרניות בתחום התוכנה לא נשארו מאחור, וכיום מציעות התמחות בתחומי הסייבר, אבטחת המידע ופשעים קיברנטיים. עם משכורות של 10,000 עד 40,000 שקלים בחודש, בהחלט משתלם ללמוד הנדסת תוכנה בהתמחות סייבר.

מעבר לכך, מרכזי סייבר שקמים ועולים כפטריות אחרי הגשם (בעיקר במוסדות אקדמיים), מסייעים לחברות ולארגונים להתמודד עם האיומים הקיימים והפוטנציאליים. המרכז לחדשנות בסייבר באוניברסיטת אריאל מכשיר צוותים מיוחדים בחברות, באמצעות 20 תרחישי תקיפה וסימולציות של איומים מסוגים שונים. גם חברות פרטיות בתחום אבטחת המידע לא טומנות ידן בצלחת, ומסייעות ללקוחותיהן להתמודד עם מתקפות סייבר מסוגים שונים.

המדינה לא מחכה לאסון הבא

לא בכדי ישראל נקראת מעצמת הייטק. אומנם רק כ-10% עובדים בהייטק, אך תוצרי התעשייה הזו משפיעים בסופו של דבר על כולנו. בהכירה היטב את המצב ואת ההתפתחויות הפוטנציאליות העלולות להיגזר ממנו, הקימה ישראל את מערך הסייבר הלאומי בשנת 2011.

בעבר מערך הסייבר הלאומי היה חלק ממשרד ראש הממשלה, אך מרגע שהוכר בנחיצותו כמוסד נפרד ועצמאי – עבר המערך למקום מושבו החדש בבאר שבע. יחד עם כמה מחברות ההייטק המובילות בארץ ובעולם, הפכה באר שבע למרכז הסייבר המוביל ביותר בישראל נכון להיום.

הכתבה באדיבות הקריה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה בתל אביב

תמונה: Pixabay