מחקר שבוצע באוניברסיטת דרום פלורידה, ובדק בין היתר מהם הגורמים לשכחת ילדים ברכב, מצא שכרבע מההורים לבני 0 עד 3 הודו ששכחו את הילד ברכב לפחות פעם אחת. במרבית המקרים, למרבה המזל, לא נגרם שום נזק או אסון.

בין 2008 ל-2016 נשכחו או הושארו לבד ברכב 274 ילדים בישראל, מתוכם 18 מקרים הסתיימו במוות. 77% מהילדים היו בני 3 לכל היותר, 86% מהמקרים התרחשו ברכב פרטי ו-58% מהמקרים התרחשו בין החודשים מאי לספטמבר. בארצות הברית נשכחו למוות כ-400 ילדים ברכב מ-1990 ועד היום.

מה גורם לשכחה המזעזעת והמסוכנת הזו להתרחש? האם מדובר ברשלנות פושעת של ההורים? או שאולי יש כאן משהו אחר?

במסמך מחקר משנת 2014 שכותרתו "תיאוריות בדבר הנוירוביולוגיה של סינדרום שכחת ילדים", מציע הנוירולוג והפסיכולוג ד"ר דיוויד דיימונד תזה לפיה מספר אירועים שוברי שגרה עלולים להפעיל טייס אוטומטי במוח שגורם לנו לפעול בדרך ההרגל, ומתוך כך להדחיק דברים אחרים. גם אם אלו הילדים שלנו.

מתי בפעם האחרונה נהגתם הביתה מהעבודה, החלטתם תוך כדי לעצור לקניות ובסוף מצאתם את עצמכם בבית כי שכחתם לעצור לקניות? התופעה המוכרת והידועה הזו היא תוצאתה של מלחמה בין שני סוגי זיכרון – האחד הוא זיכרון מתוך הרגל, והאחר הוא הזיכרון העתידי.

כאשר משהו בשגרת היום משתנה (העצירה הלא מתוכננת לקניות), המוח עלול לעבור למצב טייס אוטומטי ולתת לזיכרון ההרגל להשתלט. פתאום אנו מגלים ששכחנו לעצור לקניות, כי כורח ההרגל מכתיב לנו לנסוע ישר הביתה.

חשוב לציין ששכחת ילדים ברכב החלה עוד לפני החדירה המסיבית של סמארטפונים וטאבלטים לחיינו, כך שהם לא בהכרח הגורם העיקרי כאן. למרות זאת, מחקר שבוצע באוניברסיטת ייל ב-2014 מצא קורלציה בין חדירת סמארטפונים בארה"ב לבין 10% עלייה בתאונות בקרב ילדים בני 0 עד 5, כשהם בהשגחת הוריהם.

ד"ר דיימונד מונה 4 מצבים עיקריים בהם זיכרון ההרגל עובר למצב שליטה, דוחק את רגליו של הזיכרון העתידי וגורם לנו לשכוח:

• מחסור בשעות שינה אצל הורים.
• מתח או סערת רגשות אצל ההורה.
• שינוי בשגרת היום של ההורה – למשל עצירה לא מתוכננת במהלך החזרה הביתה.
• שינוי בצורת התקשורת עם הילד בזמן נסיעה – למשל ילד ערני בדרך כלל, שהפעם נרדם.

חשוב לציין שמדובר במצב פיזיולוגי. הורים רבים דיווחו כי ברגע שהיו צריכים לבחור בין שני מסלולים בזמן הנהיגה (הביתה או לעבודה), לפתע הם איבדו מודעות לגבי נוכחות הילד ברכב. המלחמה בין 2 סוגי הזיכרון במוח יוצרת זיכרון שווא, שגורם להורה להיות בטוח שהילד כבר הגיע ליעדו ואינו נמצא ברכב.

אז מה עושים?

ד"ר דיימונד ממליץ להשתמש בכל דבר שיעזור לנו לזכור שיש ילד ברכב – התראות קוליות, הנחת חפץ הקשור לילד על המושב ליד הנהג, הסכם עם הגננת / המורה ועוד. במקביל כדאי לדעת שיש כיום פתרונות אוטומטיים מעולים, שאינם תלויים בגורם האנושי הנוטה לעשות טעויות. כמה מהפתרונות כוללים התראות קוליות מובנות במערכות בטיחות לרכב.

חברת א.ד.י מערכות לרכב מציעה את מערכת Movon, שבין היתר כוללת גם התראה קולית המזכירה לנו שאולי יש עוד מישהו ברכב. רגע אחרי שאנו מכבים את המנוע במצת, נשלחת התראה קולית שלא מאפשרת לנו לשכוח את הדבר החשוב מכל.

רכישה של מערכת מובון מזכה את הרוכש בהחזר של 1,500 שקלים, וכן בהנחה משמעותית בביטוח החובה לרכב. בהחלט משתלם מכל בחינה.