צו קיום צוואה הוא צו שניתן ע”י הרשם לענייני ירושות אשר מאפשר את הוצאתה לפועל של צוואתו של המנוח. יש הוראות ותקנות המסבירות באופן מפורט כיצד יש לפעול על מנת להגיש בקשה לצו קיום צוואה ויש להישמע להן וזאת על מנת למנוע סחבת בטיפול בבקשה ואף דחייה שלה. משך הטיפול הממוצע בבקשה לצו קיום צוואה הינו 45 ימים (ע"פ אתר הרשם לענייני ירושה) אך לעיתים משך זמן הטיפול ארוך יותר, תלוי במורכבות התיק.

כאמור בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושות שהוא חלק ממשרד המשפטים. הבקשה הינה בעצם תצהיר שמולא ע”פ ההוראות הכתובות בחוק והינה חתומה בידי המבקש וחתימתו מאומתת ע”י נוטריון/שופט/ראש רשות מקומית/דיין או עורך דין. כמו כן, אל הבקשה צריך לצרף מסמכים כנדרש’.

בין המסמכים שיש להגיש בצירוף לבקשה לצו לקיום צוואה ניתן למצוא: תעודת פטירה, צוואה (במידה ולא הופקדה קודם לכן אצל רשם הירושות), אישור משלוח הודעות בדבר הגשת הבקשה לכלל היורשים ע"פ הצוואה, ובמידה והחלטתם להגיש את הבקשה באמצעות עו"ד יש להוסיף ייפוי כוח. במידה והמנוח הינו תושב זר, יש לצרף מסמכים נוספים לזיהוי.

את כל המסמכים המצורפים לבקשה, כולל הבקשה עצמה, יש להגיש ב-4 עותקים (מקור + 3 העתקים).

במידה ובחרתם להגיש את הבקשה לצו קיום צוואה באופן מקוון, הרי שלא תזדקקו להגיש 4 העתקים של הבקשה, שכן לאחר הגשת הבקשה באופן מקוון באתר רשם הירושות, כל שתצטרכו לעשות זה לפנות ללשכת הרשם במחוז אליו הוגשה הבקשה באופן מקוון, ולהגיש להם את הצוואה המקורית וזאת תוך 7 ימים מיום הגשת הבקשה.

האם יש צורך לשלם עבור בקשה לקיום צוואה?

הגשת בקשה לצו קיום צוואה מצריכה תשלום 2 אגרות. האגרה הראשונה היא אגרה בגין הגשת הבקשה וגובהה 496 ש"ח (באם מגישים את הבקשה באופן מקוון, מדובר באגרה בגובה 420 ש"ח). האגרה השנייה שיש לשלם היא אגרה בגין פרסום ברשומות שגובהה 130 ש"ח (בין אם מגישים פיזית או באופן מגוון). הפרסום ברשומות נועד בעצם להודיע לכלל הציבור בגין הגשת הבקשה וזאת למען שאם מישהו מתנגד להגשתה, יוכל להביע את התנגדותו.

התנגדויות

על אדם המגיש בקשה לצו קיום צוואה לדעת, כי לאחר הגשת הבקשה, כל אדם יכול להגיש התנגדות לבקשה. במידה ומוגשת התנגדות לבקשה, הרי שהתיק מועבר לדיון בביהמ"ש לענייני משפחה.

כיצד מתבצע התהליך?

משהוגשה הבקשה לצו קיום צוואה (או לחילופין, בקשה לצו ירושה), התיק עובר בחינה האם נדרשת תגובה מצידו של האפוטרופוס הכללי – לדוגמא, מקרים בהם אחד מהיורשים ע"פ הצוואה הינו קטין, חסוי או אדם שאינו כשיר משפטית, תועבר הבקשה לתגובתו של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. תפקידו של האפוטרופוס הכללי הינו לבחון את הבקשה ולהגן על האינטרסים של היורשים שאינם מסוגלים לממש את האינטרס של עצמם בעצמם. תגובתו של האפוטרופוס הכללי יכולה להיות שברצונו להתדיין לגבי הבקשה ואז התיק מועבר לדיון בביהמ"ש לעניין משפחה או לחילופין, יכול ותגובתו תהיה שאין לו עניין בתיק ואז התיק ימתין להחלטתו של רשם הירושות באם יינתן הצו או לאו.

תמונה: pixabay