על המאבק של עינת על ביתה, כולם צריכים לדעת! במיוחד בזמן מיוחד שכזה, זמן בחירות!

אני בכלל רציתי לגור בכפר. דמיינתי את עצמי בבית קטן עם שטח אדמה, מגדלת את הירקות שלי לבד.
נסענו לראות מקומות מדהימים בצפון. כמעט סגרנו לוקיישן מהמם ואז בעלי חטף רגליים קרות, הטיל וטו ודרש שנישאר ברמת גן-גבעתיים שהוא כל כך אוהב.

בפעם הראשונה שראיתי את קרית בורוכוב עלו בי זכרונות ילדות מקרית חיים, בתים נמוכי קומה עם חצרות, רחובות קטנים ושקטים. רכשנו דירה נחמדה עם חצר ושתלתי בה עצי פרי. השכנים נעימים, חיי קהילה, כולם מכירים את כולם. זו היתה פשרה נסבלת עבורי.

בשנת 2016 החלו לצוץ בצמוד לבתינו בניינים בני 8-10 קומות. הנחתי שמישהו פועל בנושא שהרי בניה כזו לא הגיונית מחייבת תגובה.
אמרתי לעצמי: זו לא המלחמה שלך עכשיו. את צריכה לנוח, לרפא את הגוף מסרטן.
כן, בגיל 42 חליתי בסרטן וגיליתי בנוסף שאני נושאת מוטציה באיזה גן שמעלה סיכון לסרטן. אבל זה כבר סיפור אחר. אני אדם שמאמין שהכל אפשרי. ידעתי שאפשר להחלים מסרטן, גם סרטן אלים. נרפאתי.
האמינו לי שאין זה נעים להירפא כשחיים באתר בניה. לא תורם לבריאות לנשום אוויר עם אבק ולשמוע רעש מחריש אוזניים במשך כל שעות היום, כזה שלפעמים לא מאפשר לנוח, גם כשמאוד זקוקים לזה.

לפני מספר חודשים פנו אליי נשים מהשכונה. הן ניסחו עצומה מצויינת שדורשת לשנות את מדיניות הבניה ברחוב כנפי נשרים – הרחוב הצמוד לשלנו – זה שקמו בו בניינים לגובה. נתבקשתי לעבור בין השכנים ולהחתימם על העצומה וככה יצא שעברתי דלת דלת בבניינים הסמוכים. הבנתי מדוע נתאפשר עד כה הגזל הזה:
בחלק מהדירות הסמוכות לבניינים הגבוהים גרים אנשים מבוגרים ואנשים תמימים שלא תיארו לעצמם שיקומו על בתיהם כאלו בניינים גבוהים. על הדרך נהרסו גינות, נשברו חומות. צל גדול נפל על השכונה.

העצומה נשלחה ובתגובה נתקבל מכתב מסגן ראש העיר, אביהוא בן משה. במכתב כתב שישתדל לסייע לנו כשידונו שוב במדיניות הבניה בשכונה בועדת המשנה.
מתי ידונו? ישתדל? איך יתאפשר השינוי? לי זה נראה פרווה.

לפני כחודש קיבלנו הודעה על בקשה שהוגשה לועדה המקומית לבנות בנין בן 10 קומות בכנפי נשרים 26. מדובר בבניין שנמצא באלכסון לדירתי. נוסף לכך ביקשו הקלות כגון מיקום כלונסאות בשטח החלקה הסמוכה, דהיינו החצרות שלנו.
נלחצתי ואמרתי לבעלי: אני לא אגור פה. אני לא אגור עם 10 קומות מול הפרצוף שלי. בוא נמכור ונעוף מפה. אני ממילא לא סובלת את הצפיפות פה, את הלכלוך, המחסור בחניה, זה שאין מדרכות (ואנשים חונים על המעט שיש). מה מצאנו בר"ג? זו עיר מגעילה. בוא נעבור לכפר.
בעלי לא ידע מה לענות…

ואז קיבלתי מסר בתקשור. המסר שקיבלתי היה לא לברוח אלא לשנות את המצב.
(חיי הרוח שלי הם עניין למדור אחר, אז לא ארחיב).

אבל… מה עושים? ממה מתחילים?

השכנות שלי ניסחו מכתב התנגדות ושוב הלכתי להחתים את השכנים.
אמרתי: תקשיבו, המכתב הזה לא מספיק. מקור סיפר לי שעיריית רמת גן לא "סופרת" התנגדויות ולכל הפחות כדאי להגיע עם עורך דין.
בנוסף, יעץ לי לדבר עם חבר המועצה עו"ד רועי ברזילי שעוסק בתכנון ובניה.
ברזילי יעץ לי לבדוק כמה דברים בהקשר לבניין שרוצים להרוס. הוא גם הסביר שבעצם בר"ג אין תב"ע על התמ"א.
אתם קולטים שבכל פעם קובעים מדיניות מחדש, לפי איך שנושבת הרוח? לפי אינטרסים של חברי ועדת המשנה?
אני מגיעה מדרום תל אביב ואפילו שם, באיזור תחנה מרכזית העלוב, יש תב"ע ומאפשרים ברוב הרחובות רק תוספת שמשלימה ל 5 קומות ועושים תמ"א 38/א.
לעומת זאת, בר"ג, בכל רחוב מאשרים משהו אחר. ברחובות שאינם ראשיים פתאום קמים בניינים של 10 קומות בצפיפות מחרידה כמו בכנפי נשרים, מגדלים כמו בנגבה וכד'.

אמרתי לשכנים: תקשיבו, לכתוב פה מכתבים לא יעבוד. העיריה לא "שמה" עלינו.
פניתי לעורך דין והתחלתי לברר מהן האופציות.

התחלתי לחקור מתי ולמה הבניה לגובה החלה וככה הגעתי להבנה שמי שקובע את מדיניות הבניה בכל שכונה היא ועדת המשנה.

כאשר ועדת המשנה התכנסה בפברואר 2015 נשבר הסטטוס קוו. רמי פדלון דרש באותה ישיבה להחריג את רח' כנפי נשרים מרצף של בניה נמוכה, בניגוד להמלצת גורמים מקצועיים. למה? רח' כנפי נשרים אינו רחוב ראשי. הוא גובל בקרית בורוכוב, שכונה לשימור ובתל יהודה, שכונה שבה אושרה בניה של עד 5.5 קומות. מדוע רחוב זה הוחרג?
לשם השוואה, פדלון דווקא הצביע בעד הגבלת הבניה ברח' בן גוריון, בחלק הגובל בקרית בורוכוב (רח' מנחם).
יחקרו נא את פשר הדבר הגופים המתמחים בכך.

עוד ראיתי שההחלטה להחריג את רח' כנפי נשרים נפלה על 3 קולות:
בעד ההחרגה – רמי פדלון, יצחק שחם, אביהוא בן משה (קואליציה)
נמנע – דני גולדשטיין (אופוזיציה)
נגד – אדם קניגסברגר (אופוזיציה).
כלומר, על 3 קולות "נפלה" קרית בורוכוב.

אני מעריכה את אביהוא בן משה וערה לפועלו בעיר, אבל נאלצתי לעמת אותו בפייסבוק על תמיכתו בהחרגה. הוא הגיב לי מיד והבטיח להגן עלינו בעתיד.

התחלתי לקרוא על חברי ועדת המשנה – מי הם, מה הם, האם הם באופוזיציה או בקואליציה. עוד לפני כן עקבתי בפייסבוק אחרי עו"ד רועי ברזילי, ליעד אילני, אדם קניגסברגר וכמה חברי קואליציה שנטו להתפאר בהישגיהם המפוקפקים.

התחלתי לכתוב פוסטים בפייסבוק על הבניה ההזויה בכנפי נשרים וצילמתי תמונות שמתעדות את הפשע. חפרתי בפרוטוקולים של ועדת המשנה והועדה המקומית והדגמתי איך העיריה מתעלמת בצורה בוטה מהתנגדויות התושבים. תבינו, הם מראש מחליטים ונותנים לנו, התושבים, להשמיע מחאה רק כדי שתהיה לנו הרגשה טובה. מה שמעניין אותם באמת אלו הקבלנים והיזמים שזוכים להקלות מפליגות ובלתי מתקבלות על הדעת.
המצב הזה התחיל בימיו של צבי בר והוקצן בימי זינגר.

בפייסבוק תקפתי חברי מועצה שנראה לי שלא עושים מספיק למען התושבים. לאור הבניה הבלתי אחראית, אנחנו עומדים בפני קריסה של התשתיות וביחוד בתחבורה, בחניה ובחינוך.
זו קטסטרופה שאף אחד כמעט, חוץ מקניגסברגר, לא מנסה למנוע.
דרך הפוסטים התחיל להיווצר דיאלוג ביני לבין חברי מועצה שגילו עניין בנעשה בכנפי נשרים. נחלץ לעזרתי גם בני בוסתן, שמריץ את גלעד שריר והפנה אותי לתיקון מסויים בחוק הבניה בהקשר לתמ"א. ליעד אילני הקדיש לי שעה שלמה והסביר לי איך מתנהלת ועדת המשנה.

ראיתי שהועדה מתכנסת כל תחילת שנה לדון בקרית בורוכוב והבנתי שנפתח עכשיו חלון זמן ליצירת שינוי. חשבתי לעצמי: בד"כ מגיעים לישיבות 3 חברי קואליציה בלבד. כיום המצב הוא שיש בועדה כבר 4 חברי אופוזיציה. לכן אם יגיעו כל 4 חברי האופוזיציה אנחנו ננצח בהצבעה. אם אביהוא בן משה מהקואליציה יאזור אומץ להצביע נגד ההחרגה של כנפי נשרים, אז בכלל.
ובנוסף, אנחנו לקראת שנת בחירות.
ובנוסף…  טוב, יש עוד משהו, אבל זה מידע לא מאומת שאני לא יכולה לכתוב פה.

בתוך שבוע פניתי לחברי האופוזיציה באופן אישי. היו שהאמינו שהשינוי בלתי אפשרי.
זוכרים את המסר שקיבלתי? אני האמנתי שזה אפשרי ולכל הפחות כדאי לנסות.
שאלתי את חברי האופוזיציה: האם תהיו מוכנים להגיע לישיבה ולהצביע נגד ההחרגה?
תבינו, זה לא פשוט. אלו ישיבות שמתנהלות בין השעות 08:00-13:00 בזמן שחברי מועצה אמורים להיות בעבודה ממנה הם מתפרנסים. רובם לא מקבלים שום תשלום על פועלם, אפילו לא פיצוי על היעדרות מהעבודה. שום כלום. זה ככה על פי חוק. אז מי מגיעים לישיבה בד"כ?  הפנסיונרים בועדה (קניגסברגר ושחם) ואלו שכן מקבלים תשלום כמו עו"ד מאור-נמרודי ובן משה. יוצא מן הכלל הוא רמי פדלון, אלוף ההתחדשות העירונית. גם הוא מגיע על פי רוב.

שלושה מתוך ארבעה חברי אופוזיציה הודיעו שיגיעו – אדם קניגסברגר, עו"ד רועי ברזילי ואריה מזרחי. כעת גייסתי משאבים אנושיים לשכנע את אביהוא בן משה. לא יזיק להזכיר לו שהבטיח להגן עלינו.

ביום רביעי אחת השכנות סיפרה שהישיבה על קרית בורוכוב היא כבר ביום ראשון – המידע עלה באתר העיריה. ביום חמישי התקיים כנס של זינגר על תוכנית המתאר החדשה. קראתי שזינגר הצהיר כי לא תהיה יותר בניה בלתי אחראית.
או! הנה הזדמנות של זינגר להוכיח הלכה למעשה את מדיניות שנת הבחירות שלו.

עד שבת בלילה פעלתי והתכתבתי עם חברי מועצה והלכתי לישון בסיפוק, כי ידעתי שעשיתי כל שביכולתי ליצור שינוי. עכשיו צריך לקרות קסם, נס. I am a believer.

ביום ראשון בישרו לי חברי מועצה שניצחנו! כן, ניצחנו!
ניצחנו בשל נסיבות שחלקן ברורות, חלקן נסתרות.
הברורות:
1. אדם קניגסברגר, עו"ד רועי ברזילי ואריה מזרחי התייצבו כולם כדי להילחם עבורנו. אביהוא בן משה תמך בנו והצביע על פי צו מצפונו, במקום לישר קו עם הקואליציה.
2. התושבים התאחדו בעצומה ופעלנו כמה אנשים במקביל, איש איש בדרכו. זה נקרא להדק שורות.
3. שנת בחירות. אתם יודעים…
4. כבר עכשיו ברור שהתשתיות קורסות ויש לווסת את הבניה.
הנסתרות:
עו"ד אביבית מאור-נמרודי (יו"ר הועדה) הצביעה בעדנו.
יש הטוענים שכך הצביעה בגלל ש… אבל זו רק שמועה ואנחנו לא אנשים של שמועות.

אני גאה בכך שבפרק זמן כל כך קצר התאחדנו ונתנו את כל מה שיש לנו וכך הבאנו לסיומה של מדיניות בניה אגרסיבית בת 3 שנים.

בינתיים אנחנו נשארים ברמת גן. השנה בחירות ויש עוד סיכוי לעיר הזו. יש פה אנשים טובים, איכותיים וישרים שמתמודדים לראשות העיר. תחקרו מי המועמדים, תבדקו היטב בציציות שלהם.

לכו להצביע כדי להציל את העיר שלנו. תבחרו במועמד איכותי וישר.
תנו לתפוחים הרקובים להתגלגל החוצה.

עינת פרנבך בן אהרון