על החשיבות בשיחות סלון

על החשיבות בשיחות סלון

החינוך מתחיל בבית ויותר נכון מהסלון

אנו שומעים צעקות מהרחוב. מישהו  צועק. נשמע ממש לא מרוצה. מציצים מהחלון אולי מישהו זקוק לעזרה ואז אנו פוגשים באדם בשנות ה-30 לחייו שמנהל ויכוח עם עמוד. עם התמרור ליתר דיוק .

הילדים שלי המומים. "אמא הוא מדבר לעצמו?"  – "לא הוא לא מדבר לעצמו" אני עונה

"אמא הוא פדופיל?" – "מה פתאום!  ממש לא פדופיל. נהפוכו פדופילים הם אנשים נורא נחמדים (עם דגש על המילה נורא)

"אז למה הוא מדבר לעמוד?" – "כי אולי הוא סובל מסכיזופרניה.  הוא משוכנע שיש ישות שמדברת אליו והוא פשוט עונה לה. לפעמים יש ויכוחים ביניהם. זה הכול. לפעמים גם צעקות.."

26637776_10214217960477068_642852682_n

ומה זו סכיזופרניה? איזו מן מחלה זו? מהי מחלת נפש? לכל השאלות תשובות. הילדים שואלים אני עונה. בלי מורא. מבלי לבלבל אותם…..

אפשר ללמוד המון מעיון עצמי ואפשר ורצוי מאוד להקשיב לסיפורים אישיים ולתת למסרים לחלחל אלינו, לחמלה להתבונן מתוכנו ולראות את האדם שמולנו כאדם עם כישורים, כישרונות, עומקים וצלקות.

כמו תמיד, החינוך מבית הוא שיעשה את ההבדל. החינוך מבית הוא שיגדל דור חברתי ולא רק חברותי. ואם לא נקדים להפנים זאת ונקיים אינטגרציה אמתית עם הקהילה על כל רבדיה הרי שאנו מגדלים דור מבודל שיודע להבחין בין המותגים אבל לא יודע להבדיל בין ילד עם תסמונת דאון לאוטיסט. פיגור או פגוע נפש. החברה צריכה להשכיל ולהבין כי בקהילה אנשים שלא שפר עליהם גורלם ולנו כחברה מתוקנת יש המחויבות האישית כלפיהם.  אם נפנים זאת ומתוך המילים הללו נקבל השראה להתחיל בבית להדגשת המושגים ולחינוך הילדים אז יש לנו סיכוי גדול מאוד להפוך חזון למציאות.

לכן שמחתי כל כך לשמוע על פרויקט דו שיח של עמותת אנוש. זהו פרויקט ייחודי שבמסגרתו חושפים אנשים המתמודדים עם פגיעות נפשיות את סיפור חייהם במטרה לנפץ את הסטיגמות השליליות. הסיפורים מסופרים בגוף ראשון ללא מחיצות ומאפשרות דיאלוג אמתי כולל מקום לשאלות אישיות.

נוהגים להמליץ לאסכולה הטיפולית על המפגשים הללו אבל אני חושבת שלא די בכך על מנת לנפץ את הסטיגמות. אני חושבת שכל סלון יכול לזמן מפגש כזה. מעין דיאלוג בסלון. או מפגשים בתוך ארגונים שונים כאמצעי לחבר לקהילה ולמה שנעשה סביבנו. בעידן שכולם רוצים להיות מרצים שעת התוכן היא שעת הכושר ולתמיכה שלנו יש כוח מרפא. לקהילה שלנו יש אפשרות לשנות מציאות עבור האחר. לחבק. לתת תחושת שייכות. למצוא יותר משותף פחות את המבדל. זוהי שאיפתם הצנועה של פגועי הנפש.

כולי ציפייה  שגם ילדים יוכלו להיות נוכחים במפגשים הללו יום אחד ויקבלו שיעור גדול בניפוץ סטיגמה . עד אז מאכילה אותם בעוגיות חמלה …ופירות של מידע.

לפרטים נוספים, להזמנה ותיאם מפגש 054-9299408

לצפייה  "דו שיח אנוש"

מייל: sipurim@enosh.org.il

מהלב שלי אל הלב שלכם,

ריבי

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

rgf
rgf