צוואה, היא מסמך משפטי המכיל התייחסות לאופן החלוקה של נכסי אדם לאחר מותו. במסמך הצוואה, זכותו של אדם (כל זמן שהוא בוגר, מחליט בצורה עצמאית, וצלול במחשבתו) לבחור ככל העולה על רוחו מה ייעשה ברכושו ובחפציו לאחר מותו. על מנת שצוואה תיחשב מסמך תקף משפטית אשר יש לכבדו, חשוב לכתוב את הצוואה על פי הדרכים הקבועות בדין. על פי חוק הירושה (התשכ"ה – 1965) ישנן ארבע דרכים תקפות לכתוב צוואה, המייצרות ארבעה סוגים שונים של צוואות. הנה פירוט קצר על ארבעת סוגי הצוואות.

צוואה בכתב יד

חוקי ותקף לכתוב צוואה בכתב יד, כולל חתימה ותאריך. שיטה זו לכתיבת צוואה היא, על פניו, השיטה הלה ביותר, אולם חשוב להבין, כי בשיטה זו, ואצל אנשים שאינם עורכי דין צוואות או אנשים הבקיאים ברזי החוק, הסיכוי לביטול הצוואה או לפסילתה הוא גבוה, במיוחד במקרים של אי הסכמה. ולכן מומלץ לערוך צוואה בכתב יד רק על ידי או בליווי עורך דין צוואות.

צוואה בעדים

צוואה בעדים אף היא צוואה הכתובה בכתב יד ונושאת תאריך וחתימה בכתב ידו של המצווה. אולם צוואה כזו נערכת בנוכחות שני עדים ובמרבית המקרים היא נערכת בסיוע עו"ד ירושה המוודא כי נוסח הצוואה תקין וכי הצוואה תקפה. על הצוואה חתומים שני עדים, אשר מעידים על כך שראוי את המצווה כותב את הצוואה, בדעה צלולה וללא לחצים או אונס מצד שלישי. על העדים להיות בגירים, ונטולי אינטרסים בעריכת הצוואה – כלומר המוזכרים בצוואה לא יכולים לשמש כעדים לכתיבתה.

צוואה בפני רשות

בסעיף 22 לחוק הירושה מוזכרים גופים ובעלי מקצוע מוסמכים (שופט, הרשם לענייני ירושה, או דיין של בית דין דתי, או נוטריון) אשר ניתן לאמר להם את אשר יהיה כתוב בצוואה בעל פה, והצוואה מועלה בכתב על ידי אותה רשות. לאחר כתיבת הצוואה, על המצווה לאשר כי זו היא צוואתו ולחתום עליה בכתב ידו.

צוואת שכיב מרע

זהו סוג ייחודי של צוואה בעל פה, הזמין עבור מי שדעתו צלולה אולם הוא מוגבל או על ערש דווי ואינו יכול לדאוג לכתיבת צוואה באף דרך אחרת. בדרך זו, הצוואה נערכת בעל פה ונכתבת על ידי שני עדים.