בפינת רחוב הרצל המצטלב עם רחוב  קריניצי, ישנה קונדטוריה,  כבר למעלה מ-30 שנה. לעיתים יוצא לי לעבור שם ולהכנס ולהזמין קפה, בזמן שאני ממתינה לבת שלי, הנמצאת בחוג ממש בקרבת מקום. תהיתי ביני לבי עצמי  מה הסיפור של המקום. הבת של הבעלים (העונה לשם, מאי) לפעמים עוזרת לאביה בקונדיטוריה, אז תחקרתי אותה על העסק המשפחתי.

היא סיפרה לי שפעם, הרבה לפני שנולדה, אבא שלה עבד ב"קונדיטורית אמיר" בחולון. זה היה עסק משפחתי אבל יוסי (אביה) רק עבד שם. משפחת אמיר החליטו להרחיב את הרשת שלהם ופתחו עוד מספר סניפים ואת זה שברמת גן. יוסי עבר לעבוד בסניף שברמת גן ומאז הוא שם, כאשר משפחת אמיר החליטו לפרוש מעסקי המאפה והעוגה, יוסי החליט שהוא נשאר בקונדיטוריה וקנה אותה לעצמו, מאז ועד היום הוא שם.

הקונדיטוריה נשארה בשמה המקורי, שאר הסניפים נסגרו מזמן. יוסי מגיע השכם בכל בוקר וסוגר בסביבות השעה 7 בערב. המקום נקי, מעוצב בסגנון שנות ה 70 , פשוט נשאר בעיצובו המקורי.

יש מאפים מתוקים ומלוחים, מיני עוגות וסוגי שתייה חמה וקרה. אז אם אתם עוברים שם באזור, צמאים או פשוט בא לכם לעצור כמה דקות, תכנסו, נעים שם, זה מקום של פעם, בלי רעש וצלצולים, בלי יותר מידי, תכלס קפה, מאפה, שקט ואנרגיות טובות.

מקומות כאלו מעלים בי מחשבות של נוסטלגיה וגעגועים לפשטות, ומציפים אותי בשלווה, לכן כל פעם שאני ממתינה לה שתסיים את החוג, אני נכנסת לשם, מתרעננת במזגן ושותה כוס קפה של אחר הצהריים.

תודה,

מאיה.