בשבת בבוקר הבן שלי וחבריו יצאים מוקדם לשחק נגד קבוצות בתחרות הליגה של שכבת ז', כדור יד, הם קבוצת מכבי ארזים 2 – רמת גן. זאת סך הכל שנה שנייה שלהם במשחק ומפתיחת העונה היו כבר 5 משחקים, כאשר שלושת הראשונים הפסדנו , לא נורא, עודדנו, ההורים, יגיע הסבב של הקבוצות ברמה שלכם ועוד… כך חלפו להם עוד שתי שבתות של הפסד ובשבת שלפני האחרונה אני החלטתי שאני הולכת לעודד.
יושבים באיזור של רמת גן, בחלק השני של הטריבונות ישבו ההורים של פתח תקווה, באוטו הבנים אמרו "הפעם זה שלנו "שלי אמר חייבים, למרות שאני לא בטוח אמרתי להם הפעם אתם לוקחים, החברים ענו "לוקחים, לוקחים."
יושבת אימא, אישה נחמדה עם שתי בנותיה ומתבוננת במשחק, האבות שיושבים לידה מעט אופטימיים, המשחק מתחיל וזה נראה טוב, נראה אפשרי, הבעיה שאף אחד מהם לא מעז לפתוח פה ולצעוק "יאללה מכבי ארזים" אז אני התחלתי להתרכז במשחק ולשלוח אנרגיות חיוביות.
איך זה עובד ? הכי פשוט בעולם, פשוט צועקים "כל הכבוד, תמשיכו ככה" וזה שולח לילדים מסר של – אתם מסוגלים לנצח, אנחנו מאמינים בכם.
במחצית אבא אחד אמר לי "לקחת קשה את המשחק", פשוט התלהבתי, לקחתי קשה את האמירה שלו וחשבתי לעצמי "עכשיו בגללו אני לא אעודד אותם?" שיקפצו לי כולם, אני באתי לעודד, לא לחמם את הספסל, אז לא עניתי לו בכלל ורק חייכתי, שחזרו מהמחצית המשכתי לעודד, פתאום קרה פלא, כל ההורים נכנסו לטירוף עידוד, זה היה מרגש, כי הילדים בסוף גם ניצחו, זה היה ניצחון חשוב כי זה הגיע להם אחרי 3 הפסדים ברצף.
שאלתי את הגדול שלי האם זה בסדר שאני אבוא לעודד גם בשבת הבאה (לא רוצה לעשות לילד בושות) ענה לי שכן, שמתי לב גם שכל ההורים של היריבות משופשפים בעידוד, אנחנו מעודדים חדשים בתחום, אז גם השבת הזו עודדנו וגם נגד רחובות הם ניצחו.
אז תזכרו:
- לעודד את הילדים, בני המשפחה, החברים שלנו ובכלל הסביבה שלנו, על מעשים ביום, יום על אמירות מקדמות, על קו מחשבה חיובי או פורץ דרך, על מאמץ והשתדלות.
- לעודד את עצמינו מבפנים, על כל אותם הדברים.
- לפרגן על הצלחות, קטנות וגדולות.
זה בוודאות מכניס אנרגיה חיובית לחיינו באופן מיידי, תנסו…
