ליחיאל לסרי היה מאוד חשוב לנצח הערב, והוא ניצח. מפסידים גם לא חסר פה, הראשונים הם תושבי הרובע שיום אחד יזכרו שהכל התחיל הערב והמפסידים הפוליטיים הגדולים הם תנועת אשדודים שהערב הניחה על צווארה חרב שעדיין לא ברור עד כמה עמוק היא תחתוך. יניב קקון ומאיר אברג׳ל היו תעודת הכשרות לפרוייקט בסיועה של קוני טובול שנמצאת כבר על האדים של הקרייירה הפוליטית שרק התחילה.

מי שנכח במועצה לא יכל שלא לשאול את עצמו שאלה אחת פשוטה… למה? למה עכשיו ומה כל כך דחוף עוד בית כנסת במצב הזה באווירה הכללית של הפילוג והשיסוי אותו היה ניתן להרגיש בבירור במועצה באין ספור עימותים קולניים והעלבות נמוכות מעל ומתחת לחגורה. כך קרה בין מנחם גלילי לאמסילי שצעק לעברו להוריד את הכיפה, בין גבי כנפו לחנוך דרך ארליך, בין אלי לחמני ללסרי ועוד ועוד…

מי שישב כל הערב ולא הוציא מילה היה יניב קקון, הוא נראה עצבני ומודאג, בצדק תוך כדי שהוא מוקנט מהיציע ע״י לא מעט מאלה שבחרו בו, מחבריו לקואליציה, וכמובן מהאופוזיציה שמבחינתה האירוע הזה חתום על שמו.

מכל הנאומים שנשמעו אף אחד לא דיבר אל ליבו של לסרי, מידי חודש מקצה העירייה לפחות 3 הקצאות לעמותות דתיות, לבתי כנסת, מקוואות וכוללים, כולל בישיבה האחרונה. משהו בבית הכנסת הזה בטו׳ לא ישב טוב על הרבה מאוד אנשים, ראש העיר יכל לגלות רגישות וברוח התקופה לייצר פיוס, שלום בית, כאוס יש לנו גם ככה ברמה הארצית ומה כל כך בוער? חבל שלסרי לא לקח פסק זמן, בדיוק מה שצריכים לעשות בכנסת ופשוט לדבר, אבל כפי שפתחנו את הכתבה, הוא היה חייב לנצח. גם ע״י כך שתנועת אשדודים ספגה את קיטונות האש… והרבה.

עוד הפתעה שנרשמה הערב היתה אצל אחרון המצביעים, שמעון ממן, מס׳ 3 של אלי לחמני, יו״ר האופוזיציה שנלחם בחירוף נפש נגד ההצבעה שכח לוודא עם מס׳ 3 שהוא איתו בהצבעה, ההפתעה של לחמני היתה ככל הנראה מושלמת וזעמו של היו״ר הדהד במועצה, ממן בחר להצביע בעד והיה לקול ה-17, ללחמני יש עוד כנראה כברת דרך פוליטית כדי להבין איך מבשלים בשקט בשקט בן אדם שבסופו של דבר מצביע בניגוד לערכי המפלגה.

מי שבלט בהיעדרו היה אלי נכט, סגן ראש העיר שכנראה הבין שלמנוע הוא לא יכול אז הוא בחר פשוט להגיע, יחד עם סגנו נעדר נכט מההצבעה, נכון שזה לא היה משנה כי בהצבעה הזו אין ממש הרבה משחק, ברגע שיש 15 מצביעים בעד הנגד לא רלוונטי, זו הסיבה שלא להגיע נחשב כהצבעת נגד לכל דבר, אבל לכל הדעות אלי נכט היה חייב להיות באולם וזה לא קרה. הוא יצטרך ככל הנראה לתת הסברים ללא מעט ממצביעיו, איפה הוא היה בראשון במרץ ולמה קולו לא נשמע.

הרבה מאוד תוהיםמה ייצא לתנועת אשדודים מהתמיכה הנדירה הזאת, רק אל תתפלאו עם אשדודים יקבלו תיק או תיקים חדשים כתגמול על התמיכה עיוורת במהלך, מה שבטוח שהקהל הפוטנציאלי של אשדודים ספג מכה שהיא הרבה יותר מסריטה בכנף.כרגע נותר לראות איך יתייחס לסרי לבגידה הקואליציונית של שמעון כצנלסון, האם יפותר מחר בבוקר ומה עתידו של אלי נכט אחרי ההתחמקות האלגנטית ואי נקיטת עמדה גלוי וברורה.

אז בית כנסת ברובע טו׳ קום יקום, כמו שאמר אבי אמסלם ״על אפם וחמתם של המתנגדים״ כאילו שמדובר באויבים ולא בבני עירך.