עד לפני כמה שנים כדי לשלם לאוטובוס, היה צריך לשלם במטבעות, או לקנות כרטיסיית נייר שהנהג היה מנקב אותה בצורה ייחודית לו. לפני כמה שנים נכנס לחיינו השימוש בתחבורה הציבורית ברב קו, הרב קו נראה כמו כרטיס אשראי, אבל בעצם לא צריך להעביר אותו במכשיר קורא הכרטיסים – אל פשוט להניח אותו עליו. במכוניות מתקדמות היום כבר אין מפתח או לחיצה על כפתור בשלט רחוק כדי לפתוח את נעילת הרכב, בתוך המפתח יש תג (צ'יפ) שכאשר מתקרבים אל הרכב, הרכב מזהה אותו ופשוט נפתח אוטומטית. לילד שמסתכל על הנהג מבחוץ נראה שהרכב איכשהו 'זיהה' את הנהג או את מגע היד שלו. שני הדוגמאות הללו ועוד רבות נוספות הם חלק מטכנולוגיית RFID של קריאה חכמה של כרטיסים ללא מגע, אלא רק על ידי קרבה. זוהי טכנולוגיית תיוג אלקטרוני המיושמת באמצעות גלי רדיו.

תגי קרבה – איך זה עובד?

אז איך זה עובד? לפני כמה עשרות שנים המציאות את השיטה, אך רק בעשור האחרון היא צברה תאוצה בכל התחומים. בעצם בכל כרטיס או תג של 'קרבה' (שפועל על ידי שמקרבים אותו לקורא הכרטיסים) יש כרטיס זיכרון זעיר, כשתג הקרבה מתקרב אל מכשיר קורא התגים, אז מכח השדה האלקטרומגנטי שמסביב קורא הכרטיסים, בעצם מתעורר זרם חשמלי גם בתוך תג הקרבה, וכך הקורא יכול לקרוא את התג ולהגיב אליו בהתאם.

לאיזה מרחק הוא יכול להגיע?

כרטיסי הקרבה יכולים לקרוא במרחק של 5-10 ס"מ, בלי צורך במגע כמובן אלא רק קירבה לקורא הכרטיסים. באופן כללי נאמר שככל שהטווח גדול יותר, כך גם האבטחה היא חלשה יותר. כך שאם ניקח לדוגמא שני סוגי תגי קרבה:

1. הראשון (בתדר KH125 –) – הוא עובד במרחק של 10 ס"מ. מתאים למגוון דברים כגון, כניסה לכנסים, בתים, למועדני כושר, למשרדים, לשעון נוכחות ובקרת כניסה לעובדים. החיסרון של כרטיס כזה שניתן לשכפל אותו, היתרון שלו שהוא זול יחסית.
2. תג קרבה שניה (בתדר 56) הינו קורא במרחק של 5 ס"מ, לא ניתן לשכפול, והוא מאובטח יותר. מתאים לשימוש בספריות (שהספרים הוחזרו למקום), לתחבורה ציבורית (להורדת פעימות, כלומר כסף בהתאם לנסיעה), לכל דבר שקשור לכסף כגון תשלום מראש, ניהול מלאי, ואפילו לזיהוי ושמירה בחנות תכשיטים.

ישנה אפשרות גם לתגי קרבה עם סוללה, מה שמאפשר לשלוט במידה שלה במרחק של 70-100 מטר.

 תגי קרבה – למי זה טוב?

תגי קרבה, הם בעצם סוג של כרטיס חכם, אלא שכיון שאין צורך בכל הכרטיס אלא רק בצ'יפ קטן, ניתן לשים אותו בכל מיני מקומות אחרים יצרתיים ואופנתיים יותר, כגון על מחזיק מפתחות, כשעון צבעוני ומעוצב על היד, או כ"יויו" שניתן לגלגל ולהחזיק בחוט. התגים שמורים, ועמידים אפילו למים. ניתן להשתמש בהם בכמה אפשרויות:

1. במשרד ביום יום, לצורך כניסה מבוקרת והחתמה על שעון נוכחות. במקום להעביר אצבע, או כרטיס, אפשר פשוט להשתמש בתג קרבה
2. אם מדובר על מפעל שיש בו חומר מסווג, או רמות שונות של סיווגים, ניתן לתת לכל עובד כרטיס או תג קרבה, כשמערכת ההרשאות יכולה לנהל איזה סוג כרטיס יכול להיכנס באיזו דלת. כך שהעובדים הזוטרים לא יוכלו להיכנס למנהלה ללא צורך, ורק המורשים ביותר יוכלו להיכנס למעבדות הפיתוח, וכן הלאה. לכל עובד יש את התג שלו, והוא זה שפותח בפניו את השערים השונים במתחם העבודה, כפי גבול הרשאתו שקיבל מן המנהלים.
3. תג הקרבה יכול לשמש גם לצורך ניטור ובקרה, ניתן לדעת בעצם בכל רגע נתון איפה נמצא העובד (במידה והוא הולך עם תג הקרבה), ובמקרה של פריצה או גניבה, ניתן לבדוק מי היה נוכח שם באיזור ומתי. כמובן שבשביל זה צריך מערכת ממוחשבת מנוהלת כמו שצריך.

יש עוד אפשרויות נוספות רבות ומגוונות לתגי הקרבה, שעובדים כמו מפתח או כרטיס אשראי, אך יכולים להיות מעוצבים בצורה כזו שתגרום גאווה וכבוד לעובד לענוד אותם במקום בולט.

צילום: Shutterstock