טוב בואו לא נהייה תמימים, הילדים של היום גדלים וחשופים לכל הצדדים המכוערים של עולם המבוגרים כבר מגיל קטן, מציעה לכם לראות את סדרת הדוקו "הצד האפל של הרשת" , תבינו שאי אפשר לעצום עיניים, נכון שגם בשנות ה90 היינו נערים ועשינו שטויות אבל אז לא הייתה תרבות שתייה בארץ, אז לא היה אינטרנט ורשתות חברתיות רשעיות בשפע שיש היום, המון מידע מיותר ואלים שמשפיע על האפרוחים שגידלנו בתמימות ובהמון אהבה.
אז אני לא תמימה ואני חופרת להם וחס ושלום וחס וחלילה שאלוהים ישמור על כל הילדים, אבל כן יש נוער צעיר שמסתובב בגנים ושותה, יש, אבל זה לא הרוב, תודה לאל, זה כמו שיש המון אנשים שמגיבים בצורה נוראית ברשתות, אנשים מבוגרים, אז הם לא הרוב, הרוב או יושב על הגדר ושותק או שלא נוהג באגרסיביות ותוקפנות.
אז רוב הנוער שלנו הוא ערכי, ילדים טובים, אפשר לדבר על דור מפונק ועוד אבל בזה אנחנו כבר אשמים, על הזכות לפנק יתר על המידה.
אני הזדעזעתי מהכתבה, כמו כמעט כל מי שקרא אותה, הילדים שלי בצופים, אני מכירה את ראש השבט, איש אחראי ואני סומכת על הניהול שלו, בטוחה באלפי אחוזים שהילדים שלנו בידיים טובות.
הצופים משמרים ערכים שהנוער לא פוגש במחשב.
אני לא יודעת מה קורה בחדרי חדרים ולפעמים אני ממש רוצה להיות זבובה שלא מפריעה המופיעה לבן שלי במפגש החברתי …. לפני שנתיים שמעתי הרצאה של צ', חוקר נוער במרחב דן, הוא הסביר לנו ההורים שאנחנו חייבים לעקוב אחרי הילדים, לשמור עליהם, לא לתת להם חופש גדול מידי.
בחוץ העולם משוגע, אז בבית צריך לייצר שיח פתוח ללא שפיטה, לא להיות החברים שלהם, אנחנו חייבים להיות סמכותיים ולעמוד על עקרונות. אני אמשיך לשלוח את ילדיי לצופים כל עוד הם נהנים שם ואני רואה שהכל מתפקד שם נכון.
תודה,
מאיה כהן בן שלוש.
