על אף שהחניות צמודות בטאבו בבעלות פרטית – במשך שנים רבות עיריית ר"ג צבעה את אבן השפה ב"כחול לבן", הציבה תמרור המתיר חנייה ציבורית בתשלום ואף הוציאה דוח"ות חנייה לבעלי הבניין

עיריית רמת גן תשיב לידי תושביה קרקע פרטית שנגזלה מידיהם, באמצעות שימוש בלתי חוקי שעשתה בהם העירייה לצורכי חנייה ציבורית, כך נפסק השבוע בפסק דין שניתן לטובת התובעים, אשר יוצגו על ידי עוה"ד זיו כספי ואילנית ציבין, ממשרד גינדי-כספי.

עניינה של התביעה בשטח קרקע פרטית השייכת לבעלים הרשומים, בבניין ברחוב דב פרידמן 8 ברמת גן. לטענת התובעים, שנים ארוכות פלשה עיריית רמת גן וניכסה לעצמה את שטח החניות המצוי בחזית המגרש, צבעה את אבן השפה ב"כחול לבן", הציבה תמרור המתיר חנייה ציבורית בתשלום ואף הוציאה דוח"ות חנייה לבעלי הבניין.

קודם להגשת התביעה פנו התובעים לעירייה כדי שזו תחזור בה מגזלת הקרקע, אך פניות אלה נדחו שוב ושוב כשעריית רמת גן מתכחשת ומתחמקת ממתן תשובה עניינית. לבסוף נאלצו התובעים להגיש נגד העירייה תביעה לסילוק יד. להגנתה טענה העירייה, כי מקומות החנייה שבחזית המגרש הופקעו לטובת הציבור בהתאם לאישור שניתן על ידי הוועדה המחוזית בשנת 1974. אלא שבמסגרת הליך התביעה התברר, כי לא נמצאה כל ראייה התומכת בגרסת עיריית רמת גן ובתוך כך גם לא נמצא כל מסמך לפיו מוותרים הבעלים על החניות שבבעלותם לטובת הציבור, כפי שטענה העירייה.

בפסק הדין נקבע, כי על עיריית רמת גן לפנות את המקרקעין ולמסור לתובעים את החזקה בהם. בנוסף קבע בית המשפט כי על העירייה לשלם לידי התובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של כ- 30 אלף שקל בנימוק כי "התביעה למעשה התקבלה", כך לדברי כבוד השופט יגאל נמרודי.

לדברי עו"ד אילנית ציבין, שמאית מקרקעין וראש תחום תכנון ובנייה במשרד גינדי – כספי: "פסק הדין אשר התבסס על חוות דעת מומחה בית המשפט, מוכיח כי טענות העירייה היו חסרות כל בסיס, ובכך יצא הצדק לאור. משך למעלה מעשרים שנה התישה העירייה את התובעים בטענות שונות שנטענו בחוסר תום לב, תוך שהיא עושה שימוש בלתי חוקי במקרקעין הפרטיים של התובעים. בטיעוניה, שהוכחו כבלתי מבוססים, הוציאה העירייה דברים מהקשרם והרשתה לעצמה לנהוג במקרקעין כאילו היו בבעלותה, כל זאת כשהיא מודעת היטב לעובדה כי מקומות החנייה כלל אינם שלה. לתובעים ניתנה רשות לפצל את סעדיהם, עובדה אשר מקנה להם זכות לתבוע דמי שימוש ראויים משך כל אותן שנים בהם עשתה העירייה שימוש במקרקעין, בהתחשב בעובדה שבשנים אלה נשללה מן התובעים זכותם לנהוג במקרקעין מנהג בעלים. במסגרת פסק הדין הגיעו הצדדים לפשרה בנוגע לאופן בו תסלק העירייה את ידיה מן המקרקעין. הסכם פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט".