ההבנה כי הליכי גירושין המתנהלים בערכאות משפטיות, גובים נטל נפשי מבני הזוג והילדים, הובילה את המחוקק לערוך שינוי מהותי, אשר מטרתו היא לעודד את הצדדים להסדיר את ענייני הגירושין בפשרה. זאת באמצעות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 אשר נכנס לתוקפו ביולי 2016. החוק קובע כי בטרם יוכלו בני הזוג לנהל את הליך הגירושין בערכאות, עליהם יהיה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. במסגרתה יוזמנו הצדדים לקיים פגישות גישור ביחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ורק אם אלו לא נשאו פרי, תיפתח הדלת להגשת תביעות הגירושין.
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
בחודש יולי 2016, נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 המונע מבני זוג המבקשים להתגרש, לנהל באופן מיידי את הליך הגירושין בערכאות. תחת זאת, עליהם להגיש בקשה הנקראת בקשה ליישוב סכסוך. זו תוגש אל בית המשפט לענייני משפחה או אל בית הדין הרבני ועם הגשתה, יוזמנו בני הזוג לקיים מספר ישיבות גישור ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין. חוק זה נועד להעביר את הליכי הגירושין מבין כותלי הערכאות המשפטיות, אל שולחן המשא ומתן ולעודד את בני הזוג להתגרש בדרכי שלום, קרי לגבש הסכם גירושין.
זאת מתוך ההבנה כי ניהול הליך הגירושין בערכאות לא אחת מדרדר עוד יותר את היחסים בין בני הזוג. מצב זה גורם להם ולילדיהם לכאב גדול ומקשה על הצדדים להמשיך ולתפקד בצורה בריאה כהורים. למחוקק הייתה מטרה נוספת והיא להקל על העומס הרב של הערכאות הדנות בהליכי הגירושין. כפי שנראה להלן, עד כה מטרות אלו הושגו בצורה יפה, כאשר חלק לא מבוטל מן הזוגות מגיעים לפשרה ונמנעים מניהול ההליך המשפטי בערכאות.
שלבי ההליך
כאמור, בקשה ליישוב סכסוך ניתן להגיש אל בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. נדגיש, כי חל איסור על הצדדים לכלול בטופס הבקשה כל פרט על הסכסוך שביניהם והוא פורמלי בלבד. זאת כדי למנוע הסלמה של המתחים בין בני הזוג עוד לפני שיצאו לדרך ולא לפגוע בסיכויי המשא ומתן. פגישת הגישור הראשונה היא פגישת הכרות ומטרתה היא לאפשר לעובד/ת הסוציאליים המנהלים את הפגישה לקבל מידע בדבר המחלוקות בין בני הזוג ולהבין מהן האפשרויות לגירושין בשיתוף פעולה במקרה דנן.
חשוב לדעת, כי בני הזוג אינם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורכי דינם בפגישה הראשונה, אך ניתן וחשוב להגיע עם עורכי הדין בפגישות הבאות. זאת על מנת שתגובש פשרה הוגנת כלפי שני הצדדים בכל סוגיות הגירושין ולא ייווצר מצב של קיפוח. לאחר שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך, ישנו עיכוב הליכים למשך תקופה של 45 יום, במסגרתה נשללת מבני הזוג האפשרות לפתוח בהליכים משפטיים זה כנגד זו. זאת למעט מקרים דחופים, בהם נדרש סעד זמני ואז עולה הצורך בהתערבותה ערכאה משפטית. כך למשל, לצורך בקשה לפסיקת מזונות ילדים זמניים, הגשת בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ וכיו"ב.
הגשת בקשה לסעדים זמניים
המטרה בחסימת דרכם של בני הזוג אל הערכאות המשפטיות, נועדה כדי לעודד אותם לתת צ'אנס לגירושין בהסכמה ולגבש הסכם הוגן אשר יטיב עם שני הצדדים. אולם, המחוקק הבין כי ישנם מצבים המצדיקים התערבות משפטית גם בתקופת עיכוב ההליכים. מדובר בסעדים זמניים הדרושים לצורך שמירה על זכויותיהם של בני הזוג ולדאגה לילדים הקטינים. כך למשל, הגשת בקשה למתן צו לעיכוב יציאה מן הארץ, או מתן צו עיקול.
אלו נדרשים בין היתר כאשר יש חשש להברחת נכסים ו/או להתחמקות מתשלום מזונות.
דוגמא נוספת היא הגשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים או הסדר משמורת זמני, כדי להבטיח את רווחתם של הילדים הקטינים.
על מנת שלא לפגוע בסיכויים לגיבוש הסכם גירושין, הבקשה והתגובה לה צריכות להיות תמציתיות ולהתמקד בעובדות הדרושות להכרעה בלבד. הערכאה המשפטית אליה פנו הצדדים, רשאית אפוא להורות למי מבני הזוג לתקן או למחוק בקשה או תשובה על מנת שתעמוד בתנאי הנ"ל.
האם החוק יעיל?
מנתונים אשר התפרסמו בשנים האחרונות, עולה כי התשובה היא בחיוב. סביב 40% מן הזוגות לערך, מצליחים לסיים את הליך הגירושין ללא שפנו לערכאות משפטיות (הכוונה אינה לפנייה לצורך סעד זמני, אלא להגשת תביעה). נראה כי חלק מן הזוגות גיבשו הסכם גירושין במסגרת פגישות הגישור, לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך וחלק הגיעו למטרה הנכספת לאחר מכן, סביר להניח בעקבות המשך הליך גישור אצל עורך דין מגשר.
נתונים אלו באים ללמדנו, כי הליך גירושין אינו חייב להפוך למלחמה בין בני הזוג וניתן, עם רצון טוב וסבלנות, להגיע להסכמות הוגנות בסוגיות המשפטיות ולסיים את קשר הנישואין בצורה מכובדת יותר וקלה יותר עבור הצדדים וילדיהם. כמו כן, דרך זו מאפשרת לבני הזוג לחסוך ברבות מן העלויות של הליך הגירושין ולדבר יש חשיבות רבה, שהרי בגירושין עצמם, יש פגיעה כלכלית, במקום שבו הופכים בני הזוג מתא כלכלי אחד משותף לשני תאים כלכליים נפרדים.
עו״ד אסתר שלום – עורך דין גירושין | עורך דין דיני משפחה.
דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204 | טלפון: 052-970-6731 | ester-law.co.il
צילום: FREEPIK