הטכנולוגיה ברכבים מודרניים מתקדמת כל העת ומיושמת במערכות שונות הקיימות בהם כולל במערכות הבטיחותיות. בכל רכב  קיימות מערכות כאלו המתפתחות בקצב מהיר. חלקן הן פרי יוזמה של היצרנים עצמן אבל יש גם כאלו אשר מיוצרות בהתאמה לדרישות הלקוחות, לדרישות הרשויות הממשלתיות האחרות במדינות השונות ועוד. כך או כך, בשנים האחרונות קיימות טכנולוגיות עילית המבוססות בין היתר, על מצלמות וחיישנים המותקנים במקומות שונים ברכב.

המערכות הותיקות, המכאניות והממוחשבות הקיימות הינן מערכות לבלימת חירום, למניעת החלקה, למניעת התהפכות, וכן, מצלמות וחיישני רוורס ועוד. אולם, בעידן המודרני ניתן למצוא מערכת בטיחות לרכב המבוססות מצלמות וחיישנים מבוססי  רדאר לשמירה על סטייה מנתיב,  לשמירת מרחק ומניעת התנגשות, למניעת פגיעה בהולכי רגל, לזיהוי תמרורי מהירות והתרעה על חריגה מהמהירות המותרת ועוד. המערכות הללו מאופיינות במהירות התגובה שלהן, באמצעי ההתרעה הכוללים צפצוף ותצוגת נהג, בהתראה אמיתית ולא מדומה וכדומה.

כאשר מתכוונים להתראה אמיתית הרי שרכב הסוטה מנתיבו לאחר איתות לא יפעיל את המערכת. האזהרה תינתן רק כאשר הסטייה איננה מלווה באיתות מוקדם. במקרה אחר, שמירת מרחק מרכב נוסע מלפנים תלויה במרחק הרכב מלפנים וגם במהירות הרכב הנוסע, כך, שלא תינתן התראה מיותרת. מצבים אלו ואחרים הינם מסוכנים מאוד מאחר והם נוצרים עקב משתנים שלא תלויים רק בנהג עצמו אלא גם במשתמשי הדרך האחרים.

יש מקרים, בהם הנהג עייף, אחרים, בהם תשומת ליבו מוסחת מהכביש בגלל נסיבת שונות,  בהם רכב עוקף מימין (שלא כחוק) את רכבו והוא אינו מבחין בו בגלל שדה ראייה מת ועוד. חשוב לציין, כי על הכביש נעות מכוניות קרובות רבות, הולכי רכב, רוכבים על דו גלגלים ועוד, והיכולת לזהות סכנות במיידית יכולה להיות ההבדל בין  תאונה עם נזקי רכוש ונפגעים למניעתה. משרד התחבורה תומך בהכנסת מערכת בטיחות לרכב ומוזיל את אגרת הרישוי על המתקינים אותה ברכבים מדגמים ישנים בהם הן אינן קיימות  כסטנדארט. כל נזק, גם אם הוא קטן, משמעותו הוצאות כספיות מיותרות, אבל נכות ואובדן חיים הם הנזקים הרציניים ביותר אותם ניתן למנוע, ולכן, נחיצותה הרבה.

צילום: Pixabay