הי מה שלומך? נכון לא נעים לדרוך על קקי? ברור שלא!
מילא אני, אבל זקנה שצועדת לאיטה, ילד קטן שרץ בשביל, נכה בכיסא גלגלים, להם לא פשוט לדלג מעל גושי הקקי במדרכות או בשביל שמוביל אל הגן ובית הספר, על הבוקר כולם רעננים ויפים, ממהרים לפזר את הילדים ובמוקשי קקי נתקלים, מתסכל לדרוך על קקי ועוד על הבוקר (פוסט מסריח) מעלה את העצבים הישראלים, גם בלי לדרוך רק לראות את החוצפה הישראלית הלא חינוכית מונחת כדגל הסירחון והשמים פס עלינו בפרצוף, מי אתם האנשים האלו שלא אוספים את הקקי שלי לאקי שמאקי שלכם?
יש לי כלבה מהממת, קטנה ומתוקה, כמו כל בעלת כלב אני מאוהבת בה ושמחה עליה וסותמת את האף כשאני מרימה את הקקי שלה מהמדרכה, בסיסי ביותר, ברגע שהכנסתי אותה לביתי היתה לי ברורה המחוייבות שהגיעה יחד איתה, לצאת איתה 3 פעמים ביום לסיבוב יציאות וכן לאסוף את הקקי שלה גם אם הוא בא בצורת שלשול כי אחד מבני הבית חס עליה ונתן לה צ'יפס או במבה בשביל הכייף ובלי שאף אחד אחר ראה, אני אוספת כי אכפת לי משכני, אכפת לי מהניקיון בשכונתי בעירי ובסביבתי, חשוב לי לא להשאיר אחרי לכלוך בכל מקום ובכל מצב.
אולי כדאי שעיריית רמת גן תצא במבצע יסודי ובמקום לתת לנו דוחות חניה (כי פשוט אין חניה בעיר) שישקיעו את המשאבים שלהם בסיירות קקי, שיתפסו על חם את הסרחנים ויקנסו אותם, אולי ככה הם ילמדו לקחת אחריות ולהתחשב בסביבה.
לא מזמן היינו בברצלונה אני ומשפחתי, עזבו את זה שרחובות העיר בנויים בצורה מסודרת ורחבה מספיק לכל סוגי כלי הרכב וגם להולכי הרגל כולל הנגשה לנכים, שזה מדהים בעייני כי ראיתי אנשים בעלי מוגבלויות שהתניידו באופן עצמאי, זה היה מעורר קנאה, דבר נוסף שעורר קנאה, הניקיון והאסתטיקה שלה, ריחות הניקיון והים מבשמים את האוויר ואת הולכת שיכורה מכל היופי ומבינה שאת רק יכולה להתפלל שגם (בארצינו) בעירך הקטנה יהיה נעים ונקי ככה.
מחשבות של רמת- גנית מלידה.
ותודה.
