ליטיגציה בעברית היא "התדיינות", ומשמעותה – ייצוג המקרה בפני בית המשפט. בעבר, עורך דין עסק בעצמו בכל ההיבטים המשפטיים בתיק: ייעוץ, הכנת כתב התביעה או ההגנה, כתיבת תצהירים וגם ייצוג הלקוח בבית המשפט. אבל, כיום מבינים כולם שהעמידה מול שופט בבית המשפט היא אמנות בפני עצמה שלא כל אחד יכול להיות מומחה בה, ויש לה חשיבות והשפעה רבה על מהלך המשפט ותוצאותיו.

בשיתוף עו"ד גיא כהן

למה הליטיגציה הפכה לתחום בפני עצמו בעריכת הדין?

במהלך לימודי המשפטים הסטודנטים מתעמקים בפרטי פרטים של חוקים, לומדים בעל פה הליכים, מונחים ותקנות, אבל בשום מקום הם לא מתכוננים לדבר האמיתי – לרגע שבו הם יעמדו בבית המשפט מול השופט. ואותו הרגע הוא קריטי לא פחות מהידע שלהם, מהדייקנות וממהירות המחשבה שלהם. אם הם יסתמכו רק על הידע שלהם, או על פלפול משפטי שלדעתם חייב לנצח הם עלולים לאבד את כל המשפט. כמו שיש הבדל בין אדם כריזמטי שמציג תיאוריה כלכלית בהרצאת TED לבין פרופסור שמציג מחקר בכנס מדעי, כך יש הבדל בין ליטיגטור מיומן לבין עורך דין שלא מתמחה בהופעה בבית המשפט (למידע נוסף אודות ליטיגציה, לחץ כאן).

מה עדיף – עורך דין שמכיר אותי שנים, או ליטיגטור מומחה?

לפעמים לבעל עסק או חברה יש עורך דין משלו שמכיר את עסקיו, ואולי אף מועסק באופן קבוע בחברה במתן ייעוץ משפטי. במקרה כזה, מפתה להיעזר בעורך הדין המוכר גם לצורך הייצוג בבית המשפט. אבל, גם כאן ישנה חשיבות לכך שמי שיציג את התיק יהיה מומחה בליטיגציה. זאת משום שדווקא מישהו מבחוץ, שלומד את התיק מנקודת מבט אובייקטיבית, יוכל להציג בפני השופט טיעונים משכנעים יותר, לעומת מי שמעורב עמוק מדי בתיק ולכן נוטה לראות את ה"עצים" ולא את "היער", ולפספס את האופן המשכנע ביותר שבו ניתן להציג את הטיעונים, מרוב עיסוק בפרטים הקטנים.

תקשורת

תקשורת היא מילת המפתח בתחום הליטיגציה. תקשורת טובה בבית המשפט תביא תוצאות טובות. התקשורת בבית המשפט מתחילה, פעמים רבות, עוד לפני שהשופט נכנס לאולם. כבר עם כניסת בעלי הדין מתקיימת תקשורת ביניהם – במבטים, בשפת הגוף. באולם בית המשפט נוצרת כימיה בין כל הנוכחים, אפילו עם הקלדנית, למשל, או עם פקיד בית המשפט, עוד לפני שהדיון התחיל. כשהשופט נכנס, הכימיה שהליטיגטור ייצור עמו, הביטחון והמקצועיות שישדר, והשימוש הנכון בכל ערוצי התקשורת, מילולית ובלתי מילולית, ישפיעו על תוצאות הדיון.

שפת גוף

כאמור, עוד לפני שמישהו מדבר, ישנה תקשורת מגוונת בין הנוכחים בבית המשפט. מבטים, ישיבה בתנוחות שונות, תזוזה באי נוחות בכיסא – כל אלה סוגים של תקשורת בלתי מילולית שאומרת המון. בדיון המשפטי עצמו, השופט מסתכל על בעלי הדין ובוחן את שפת הגוף שלהם, מביט על העדים ומתרשם מאמינותם על פי שפת הגוף ולא רק מתוכן הדברים שלהם. הליטיגטור יודע לבסס אמון ולשדר באמצעות שפת הגוף את המסרים שהוא רוצה להעביר כדי לבסס את אמינותו וצדקת הלקוח שלו.

אינטונציה

אופן השימוש בקול מהווה גם הוא כלי תקשורת חשוב ומשמעותי. כאשר אנחנו מאזינים לאנשים דוברי שפה זרה, אנחנו אמנם לא יודעים מה נושא השיחה, אבל פעמים רבות נוכל לזהות על פי טון הדיבור את מהירות הדיבור, את עוצמתו, את הרגשות של הדוברים. מידע כזה, על רגשות העומד מולנו, חשוב מאוד בבית המשפט, גם אם הוא מועבר בצורה בלתי מודעת על ידי הנוכחים ונקלט באופן לא מודע על ידי השופט. כך לדוגמה, הליטיגטור יודע להשתמש בטון המדויק שמשדר נינוחות, תבונה, יושרה וביטחון בצדקתו, ותהיה לכך השפעה על האופן שבו השופט יתייחס לטיעוניו.

הבנת סיטואציות ותגובות מותאמות

עורך דין יכול להתכונן למשפט זמן רב, ללמוד בעל פה כל טיעון ולדעת בדיוק לאיזה כיוונים הוא מתכוון לקחת את הדיון. אבל ברגע האמת, בתוך בית המשפט, הכול יכול להשתנות. ייתכן שהשופט יהיה כעוס, או חסר סבלנות, שעֵד לא יופיע למשפט, או כל דבר אחר בלתי צפוי. ברגעים האלה הליטיגטור יידע להגיב בצורה מותאמת לסיטואציה החדשה. הוא יידע, על פי מראה השופט ושפת הגוף שלו, האם כדאי לקצר את הטיעונים או שמא צריך להאריך ולהסביר, ולתבל בדוגמאות שונות. הוא ישאל עֵד אחֵר שאלות שהתשובות עליהן מפצות על חסרונו של עד שלא הגיע. הוא זה שישלוף את הפתרון הנכון ברגע הנכון, גם כאשר מדובר באלתור של שניות.

מתי צריך עורך דין מומחה לליטיגציה?

אם תבחנו את הדעות של אנשי המקצוע, רובם ימליצו לכם שהייצוג בבית המשפט רלוונטי לכל הליך שדורש הופעה בבית המשפט, ולכן בכל מקרה כזה כדאי להיעזר במומחה לליטיגציה. ככל שההליך מורכב יותר, כך תפקידו של עורך הדין שמומחה בליטיגציה קריטי יותר להצלחה. לדעת לשאול את העדים את השאלות המתאימות כדי להביא לסתירות בין העדויות שלהם, או למצוא סתירות פנימיות בעדות שלהם עצמם, לגשת אל השופט עם מסמך מנצח ברגע האמת, או לבחור נכון את סדר הטיעונים, אלו הן רק דוגמאות לחלק מכישוריו הייחודיים של הליטיגטור.