מצוות הציצית היא מצוות עשה שמהווה חלק בלתי נפרד מהמסורת של עם ישראל. לפי הלכות ציצית, עלינו לקשור לכל בגד בן ארבע 'כנפות' (פינות) ארבע קבוצות פתילים, כאשר אחת תהיה בכל פינה. כל קבוצת פתילים בעצם מכילה ארבעה הקשורים יחד.

אולם, כיום לא נהוג ללבוש בגדים בעלי ארבע כנפות כפי שאבותינו נהגו ועל כן, מקיימים כיום את מצוות הציצית עם 'טלית קטן' אותו אנחנו לובשים תחת החולצה וכן גם 'טלית גדול' אותו עוטים על הגוף בזמן תפילת השחרית.

מאיפה המצווה באה?

מקורה של מצוות ציצית הוא בספר במדבר, ופירוש המילה הוא קווצת חוטים. בספר דברים המצווה מופיע בשנית. חובת האדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי העיניים או הלב, כפי שמסופר לנו שעשו המרגלים כך שהם לא זכרו את מצוות ה'.

חז"ל אמרו כי כאשר אנו רואים טלית עם פתיל תכלת, הדבר מעורר במחשבותינו את מראה הים והשמים ולמעשה את כסא הכבוד של הקב"ה, וכך המצווה בין היתר שומרת על האדם טהור מן החטא.

לצד זאת, חז"ל הסבירו כי הציצית מסמלת את שייכותו של היהודי לעמו שכן, בעת התבוננות בה אנו בעצם נזכרים בקב"ה.

הלכות ציצית ומנהגים שונים בקרב העדות

ובכן, כשזה נוגע לנושא של הלכות ציצית, קיימים מספר מנהגים שונים בלבישת טלית קטן. כך למשל, הספרדים והמזרחים נוהגים ללבוש אותה מתחת לחולצה ומכניסים את הפתילים בתוך בגדיהם.

לעומת זאת, אשכנזים נהגו במאה האחרונה להוציא את הפתילים החוצה כך שיהיה ניתן להבחין בהם. מעבר לכך, בקרב חסידים רבים מעדות אשכנז נהוג אף ללבוש את בגד "הטלית הקטן" עצמו מעל לבגדים. כיום, לא מעט אנשים משתמשים בגופיית ציצית, שנועדה בין היתר להקל בימים חמים.

מצוות התכלת – קצת רקע

מן הפסוק בו מסופר על המצווה, עולה כי בתהליך "עשיית הציצית" אחד מהפתילים אמור להיות תכול. לפי המסורת, מדובר בצבע מסוים שניתן להפיק רק בדרך מאוד ספציפית.

אולם, בתחילת הכיבוש הערבי בארץ  פסק לחלוטין ייצור התכלת (אם כי קיימות עדויות רבות לכך שהשימוש הלך ופחת בהדרגה בשנים שלפני כן), מה שהוביל לכך שהמשיכו ללבוש ציציות ללא חוטי תכלת.

לאורך השנים, נשכחה המסורת על ייצור הצבע המקורי – אך נעשו לא מעט ניסיונות לגלותה מחדש. רוב החוקרים מסכימים כי התכלת המקורית הופקה מחילזון בשם ארגמון קהה קוצים.

לפי הפרשנות של יהודים קראים, התכלת היא צבע אותו ניתן להפיק בכל דרך שהיא. עם זאת, יש לציין כי חז"ל דחו בתוקף את הפרשנות הזו, ואף כינו ציציות שצבע התכלת שלהן הופק מצמחים בתור "קלא דאילן".

למעשה, הכינוי המדובר נועד להבדיל בין תכלת אמיתית לבין 'חיקויים'. כלומר, "קלא דאילן" – זיוף של התכלת המקורית.

ולסיכום – חידוש מצוות התכלת בימינו

הלכות ציצית כמובן מהוות חלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית. בהתאם לכך, נעשו ניסיונות בלתי פוסקים לאורך השנים להתחקות אחר המסורת המקורית ולחדש את מצוות התכלת – וזהו למעשה תחום עיסוקה של עמותת פתיל תכלת, העוסקת בהפקת הצבע והפצתו לצד קידום הסברה נרחבת בנושא משנת 1992 ואילך.