כ-80 אחוז מבתי האב בישראל נמצאים במצב קבוע של משיכת יתר בבנק. מה שנקרא גם מינוס או אוברדרפט. כך לפי נתונים שפורסמו בקיץ 2018 באתר דה מרקר. לא רק זאת, אלא ש-73 אחוז מהישראלים חושבים שאין להם את הידע כדי לקבל החלטות בנושאים פיננסיים.

המינוס בבנק הוא לא רק נחלתן של משפחות מעוטות יכולת, או של המעמד הבינוני והנמוך בלבד.
גם בתי אב שמכניסים משכורת משותפת של 40 או 50 אלף שקל בחודש, מוצאים את עצמם לעיתים בבור ללא תחתית ומגיעים אף הם לייעוץ כלכלי. זה קורה לא משום שאנחנו לא מרוויחים כסף, אלא משום שאנחנו מוציאים הרבה יותר ממה שאנחנו מכניסים, יותר ממה שאנחנו רוצים ויותר ממה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו.

"רובנו לא יודעים כיצד להתנהל בצורה נכונה מבחינה כלכלית", אומרת דניאלה הירש – יועצת בכירה ומוסמכת לכלכלת המשפחה ולהכוונה תעסוקתית. "אנחנו נוטים להתעלם מההפרש בין ההוצאות להכנסות, כי כולם במינוס, ובסוף מגלים פער של כמה אלפי שקלים בחודש. אם לא מטפלים בזה, המינוס הופך להיות גדול הרבה יותר’ כמו כדור שלג במדרון שלא ניתן לעצור".

אפשר גם אחרת

במסגרת עבודתי בייעוץ כלכלי כבר 11 שנים, אני פוגשת משפחות הנמצאות במצוקה כלכלית. זה מתחיל במינוס כרוני שנגמר פעמים רבות בתיקים בהוצאה לפועל, חשבונות מעוקלים ומוגבלים. לצערי פגשתי לא מעט משפחות שפשטו רגל. הכול מתחיל בחוסר ניהול או בניהול כושל.

בתהליך ליווי כלכלי איתי, אנחנו תמיד נגדיל הכנסה: על ידי עבודה אחרת או נוספת או דיון שכר עם מעסיק על תוספת שכר. אם מדובר על עסק עצמאי, אז סיוע בכתיבת תוכנית עסקית, תוכנית יעדים, תוכנית שיווק ועוד. הניסיון בניהול קריירה של אנשים מסייע למשפחות לעסוק במה שהכי מתאים ומדויק עבורן. גם ננהל תקציב משפחתי מאוזן וגם ננהל את הקריירה.

ההוצאות הגדולות ביותר של רוב המשפחות הן עבור מזון. 60% מהקניות שלנו בכלל לא מתוכננות. "באתי לקנות לחם ויצאתי עם עגלה שלמה", כך מספרים לי משתתפי הרצאות וסדנאות לניהול כלכלי. 30% מסך הוצאות משפחה יהיו על מזון: ירקות, פירות, בשר, עופות, דגים, חומרי ניקוי ועוד.

כאן נכנסים המפרסמים במלוא המרץ, ומפציצים אותנו באלפי מסרים פרסומיים ושיווקיים מדי יום. בסופרמרקטים וברשתות השיווק, מוודאים שהמוצרים היקרים ביותר יוצבו על המדפים הנמצאים בגובה העיניים. המוצרים הזולים יותר מוצבים במדפים העליונים או התחתונים, אלו שדורשים יותר מאמץ כדי להגיע אליהם ולהשוות מחירים.

"במקום להתפתות למבצעים של שניים או שלושה במחיר אחד, אפשר פשוט לקנות רק את מה שאנחנו באמת צריכים באותו שבוע", אומרת דניאלה. במבט ראשון זה אולי נשמע קצת קטנוני; אבל במבט שני שבוחן את התמונה הגדולה – יש לכך השפעה משמעותית על שורת ההוצאות החודשית שלנו.

הכסף שלנו צריך להישאר אצלנו בכיס ולא ברשתות השיווק. אנחנו בתרבות של שפע, ולכן אין צורך לאגור מזון או לרכוש כמויות לא הגיוניות. קונים פעם בשבוע לכל השבוע ורק מה שצריך לשבוע בלבד, ומשלמים בתשלום אחד. מזון לא קונים בתשלומים.

אין ספק שיוקר המחיה בישראל תורם לבעיה, אבל חלק הארי מהפתרון נמצא בקבלת החלטות פנימית במשפחה ובשינוי סדרי עדיפויות. מעקב חודשי צמוד על ההוצאות, הגדרת תקציב משפחתי שממנו לא זזים והקצאת כספים לסיטואציות בלתי צפויות – כל אלו הם התחלה טובה.

הגורם השני בחשיבותו הוא דיור. כמה אני משלם שכר דירה או משכנתא ומה האחוז מסך ההכנסה שלי? רוב בתי האב בישראל נכנסים לחוב גבוה, יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם, ועוד מוסיפים חטא על פשע בצורה החזר חודשי בלתי אפשרי.

על כך תוסיפו את הוצאות המזון, החינוך, הסמארטפונים, החשבונות השוטפים, הרכב ועוד – ומתקבלת הוצאה שחורגת מההכנסות בכמה אלפי שקלים. מומלץ מאוד לבחון את המשכנתה בשנית, לבדוק את מסלול ההלוואה ולבחון אפשרות של מסלול שונה או מחזור משכנתה.

הגורם השלישי בחשיבותו הוא חינוך פיננסי של הילדים. הקניית מודעות למצב הכלכלי של המשפחה, יוצרת דיאלוג חיובי על כסף בין ההורים לילדים. ההורים הם המחנכים והמתווכים עבור הילד גם ובעיקר בנושאים פיננסים. ולכן חשוב שאנחנו ההורים נהייה דוגמא טובה לניהול, לסדר, לתכנון, להיערכות לעתיד וכו'.

בהקשר זה בהחלט מומלץ לתת לילדי הבית דמי כיס, כדי שילמדו כיצד להתנהל נכון עם הכסף העומד לרשותם. כמה דמי כיס כן כדאי לתת לכל ילד? כלל האצבע בעניין זה הוא שקל לשנת גיל לשבוע. ילד בן 5 יקבל חמישה שקלים בשבוע או 20 שקלים בחודש.

לשאלות ולייעוץ פנו לדניאלה הירש:054-4858511.