output_Jrux8O

פרשת השבוע- יתרו

פרשת השבוע- יתרו

האלילות עצמה מכירה בקב"ה

יתרו סימל את כוחה ועוצמתה של האלילות ששלטה בימים ההם, וכאשר הוא בא והודה בקב"ה, בכך באה לידי ביטוי גדולתה של האמת האלוקית.

 

בפרשת-השבוע מסופר על המאורע הגדול של מתן-התורה על הר-סיני, וזה האירוע הגדול והמרכזי של הפרשה. אך הנה זה פלא, למאורע הגדול הזה אין זכר כלל בשמה של הפרשה. אנו יודעים ששמות הפרשיות הם מדוייקים, ושמה של פרשה מכיל את תוכנה. וכאן, הפרשה נקראת 'יתרו', דבר שלכאורה אין לו שום קשר למתן-התורה.

את הקשר בין יתרו למתן-התורה אנו מגלים בספר הזוהר

שם נאמר, שעד שלא בא יתרו והודה בקב"ה, לא ניתנה התורה היא ניתנה רק לאחר שיתרו אמר: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים" – דבר זה גרם עלייה גדולה בכל העולמות, עד שהקב"ה נתן לעם-ישראל את התורה.

שר וכומר

יתרו מתואר בפסוק: "כוהן מדיין".

יש על כך שני פירושים: הראשון – שהיה שר נכבד במדיין ו"יושב בכבודו של עולם".  השני, שהיה "כומר לעבודה-זרה", ולא סתם כומר, אלא "שהיה מכיר בכל עבודה-זרה שבעולם". כלומר, יתרו סימל את כוחה ועוצמתה של האלילות ששלטה בימים ההם.

דבר זה יכול להסביר למה לא ניתנה התורה עד שיתרו בא והודה בקב"ה. כאשר אדם כמותו הודה בקב"ה ובא אל עם-ישראל, בכך באה לידי ביטוי גדולתה של האמת האלוקית. כשהחושך עצמו מתהפך לאור – זהו האור הגדול, שנקרא "יתרון האור מן החושך", אור שבא מתוך החושך עצמו.

שהחושך יאיר

כאמור, התקרבותו של יתרו הייתה הכנה למתן-התורה, ומכאן, שבכך באה לידי ביטוי גם המהות הפנימית שבמתן-התורה. תורה הייתה בעולם גם קודם לכן. האבות עסקו בתורה; במצרים למדו תורה. מה שנתחדש במתן-התורה הוא הכוח שניתן לעם-ישראל לקדש את העולם הגשמי – להפוך את העולם הזה, שמסתיר את האמת האלוקית, לדבר קדוש שמגלה את האור האלוקי.

ההכנה לכך הייתה התקרבותו של יתרו. כאשר הוא, שייצג את החושך ואת האלילות, לא זו בלבד שזנח את עבודת האלילים, אלא אף הצטרף לאמונה בה' – בכך נסללה הדרך לקדש את מציאות העולם ולעשות ממנה 'דירה' לו יתברך. לכן נקראת הפרשה על שמו, כי הוא מסמל למעשה את עיקרו וייעודו של מתן-התורה.

קדושה ברחוב

דבר זה מלמדנו, כי כדי לקבל את אור התורה, דרושה הקדמה של 'יתרו' – להפוך דברים ששייכים לעולם החומרי – לקדושה. כשיהודי מקדש גם את חיי הגשם והחומר, ועושה מכל מעשיו ומכל הדברים שהוא בא איתם במגע כלי להשראת הקדושה – בכך הוא פותח את ליבו ומוחו לקבלת התורה. לא די בכך שהקדושה שורה בבית-הכנסת ובבית-המדרש ובשעה שמקיימים מצוות. לאור התורה זוכים כאשר מחדירים קדושה גם בחיי המעשה – בעבודה, ברחוב, באוכל ובשינה. כשהחומר נהפך לקדושה – זו התכלית של מתן-התורה.

 

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יא, עמ' 47)

 

שבת שלום 

הרב ישראל שפרינגר

 

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

output_Jrux8O
rgf
rgf