output_Jrux8O

כותבות קטנות גדולות

כותבות קטנות גדולות

מיכל משתפת את הקוראים בחוויה שהייתה לה מיום הצילומים

הכל החל בקבוצת וואטס אפ חדשה שנפתחה באחד מימות השבוע, כותרתה "כותבות מקומון רמת גן פור יו" , ואז…נתקבלה זו ההודעה:

"שבוע טוב בנות, פרויקט הפקת אופנה, קורם עור וגידים"

חשבתי לרגע שאזכה ללכת על בטוח, נו, זו שעל השטיח האדום בגובה נמוך ולא על במה צרה, לעיני קהל כדוגמנית מסלול.

ישר סללתי לעצמי תסריט הירואי של לוחמת או סופר גירל, אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי בתוך מציאות הרבה יותר פשוטה ומאתגרת.

גוללתי מטה אל סוף הרשימה ו…אופס, בקשה נוספת שוגרה לה וללא התראה מוקדמת, הרגשתי כמו  הרגע בו את תופסת לך תנומה קלה בצהריי היום ואז נשמעת דפיקה בדלת.

מה בתוכנית?

לא לשכוח להביא :

" נעל עקב" כשסניקרס וכל נעל בעל סולייה נמוכה זה בשיגרה.

" מרחו לק אדום" – אמנם אדום זה הצבע האהוב עליי, אך המקסימום צבע הלק שאני מורחת פעם בשנה הוא לק בסיס עם גוון ורדרד או לבנבן למראה "טבעי" יותר.

תוך זמן קצר, החל שרשור הודעות בין הכותבות שטרם הכרתי,  למעט מאיה העורכת. נבלעתי אל תוך השרשור, סיכמנו דברים, אחת הציעה שמפניה, השנייה בחרה להביא פריטי לבוש, השלישית אקססוריז, הרביעית אביזרי איפור ..ואני? מי אני? ומה אני?  בנקודה זו, הרגשתי כאילו אני מכירה אותן שנים, העליתי חיוך ואפילו צחקנו לא מעט.

יום שישי הגיע,

הגעתי עצמאית למקום היעד, עם מזוודה ובלבוש הולם, כזה שהולם כל אחת שלא יודעת לאן פניה מועדות!

הקדמתי…המתנתי דקות מספר בלובי הבניין, עד שהופיעו מולי זוג נחמד אשר חיכו לבואה של המעלית בדרכם למשרד עו"ד שבבנין.

דלת המעלית נפתחה, הסמקתי, ראו זאת על פניי, הייתי במראה הטבעי ללא סומק וללא שכבות של "טיח" המייק אפ. נכנסתי למעלית ולחצתי על כפתור קומה 5 , ציינתי בפניהם כי אני לא עולה לבד במעליות והודיתי להם על הליווי הצמוד ועכשיו כשגם אתם הקוראים נחשפתם לאמת…לגילוי…זכרו תמיד לסייע לאלה שנתרעים להיכנס למעלית.

לאחר כמה שניות החלו להגיע  טיפין, טיפין  ה"חלוצים הראשונים":

אהובי בצלאל גלפנד תדמיתנית במקצועה וכותבת יחד עם בן זוגה סיימון ההייטקיסט, פתחו את "דלת הקסמים" ונכנסו ישר לעניינים. סיימון הכין את המצלמה, אהובי ישר ארגנה את כל פריטי הלבוש בחדרים הסמוכים.

כמה דקות חלפו להן והדלת שוב נפתחה והפעם נכנסו השתיים במלוא הדרן, מאיה בן שלוש העורכת ושרית גבאי פסיכולוגית תעסוקתית עם שקיות מלאות בבגדים וסט של נעליים אופנתיות, מאיה אחזה בידה שמפניה איכותית ליום משובח שכזה.

חיכיתי בציפייה לראות את אחרונת ה"חלוצות" רקפת פדר עורכת דין במקצועה, בינתיים מצאתי את עצמי פותחת את המזוודה הקטנה, שולפת את כל הציוד שהבאתי מהבית, גם זה שהשאלתי לטובת הצילומים.

ואז, רקפת נכנסה מלאת שיק ובהתרגשות רבה, כשתיק אחד מונח על כתפיה ושתי ידיה נושאות תיקים מלאים באקססוריז, איפור, בגדים ועוד.

בקלות יכולתי לראות את החיבור של כולן,  תחושת הנוחות הביטחון והשייכות הוסיפו לאווירה החמימה והכיפית.

החמישיה הפותחת

זמן צילומים

לבושות, מאופרות ומוכנות לצאת להרפתקה חדשה. סיימון על המצלמה , כל אחת בתורה ניסתה בדרכה למצוא את הזווית צילום הנוחה והמתאימה עבורה. מה שהזכיר לי פעם שצלם אופנה אמר לי כי " מה שצריך בשביל תמונה איכותית הוא סוג של כריזמה שעוברת דרך המצלמה שתגרום לצופים לאהוב את מה שהם רואים", בקיצור רמז לי שלא צריך להיות מושלמת או דוגמנית על כדי שיאהבו את התמונה.

היה די משעשע לראות זאת מהצד ואם לומר את האמת, המזל הכי גדול שלנו שאנו נמצאים בעידן שיש מקום לרבגוניות למעשה הכל הולך היום.

תורי הגיע ממש כמו גברת מגונדרת, יישרתי מבט אל תוך עדשת המצלמה, נו מבט חודר כזה שישדר שיש פה עניין ותוך שניות מצאתי את עצמי מתגלגלת מצחוק, לקח לי כמה דקות להתעשת.

גם כאן נזכרתי לרגע, באותו יום גיבוש צוות באחד הארגונים בהם עבדתי, יום ספא ומדיטציה. בחלק של המדיטציה, ישבנו כולם על מזרנים כולל הביג בוס, ניסיתי להתרכז ולהיכנס לאווירה, לא עבר זמן רב ומצאתי את עצמי מתגלגלת מצחוק ודמעות זלגו מעיניי…וכולם אחרי. זה היה אחד הרגעים הכי משעשעים בחיי.

בזמן הצילומים, למדנו להכיר אחת את השנייה, תמכנו יעצנו וכל אחת מהכותבות מילאה תפקיד חשוב בסט ואני…זרמתי. בין כל ההפוגות ישבנו בבלקוני הצופה לנוף עירוני, נחשפנו לסיפורים מהמגירה והרמנו כוסיות של שמפניה ליום חגיגי שכזה.

בדיוק בנקודה זו, הרגשתי כמה כוח נשי עומד מאחורי הסט, ממש כמו המיני סדרה "שקרים קטנים גדולים" סיפוריהן של 5 אמהות פמיניסטיות והיחסים ביניהן, האחווה והכוח הנשי שנגלו במהלך הסדרה.

ביום שאחרי

עלו בי מחשבות של מה אם התמונות לא יצאו מוצלחות? האם גם עבורן זו היתה חוויה בלתי נשכחת? מה כל אחת "לקחה" מאותו יום? והאם התמונה עם המבט החודר תעביר את המסר שאליו שאפתי?

אני ואני

 

אחרי כל החוויה הקסומה והכייפית חשבתי לרגע כי המסר הוא שבעצם הכל עניין של פרספקטיבה!

לחיי כולנו,

 

אוהבת אתכם,

מיכל רוזנטל נחמני

 

קרדיט ותודות מיוחדות,

צילום: סיימון גלפנד

הפקה וסטיילינג: אהובי בצלאל גלפנד

איפור: רקפת פדר

שיער: אבי אזולאי, רמת גן

חנויות מעצבים ברמת גן:

הלן-קוטור- מירב

קרלוניה-בוטיק – ג'אנט

#כותבות קטנות גדולות

# רמת גן פור יו

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

output_Jrux8O
rgf
rgf